(החלטה, שלום רחובות, השופטת אפרת פינק): הלכת רמי מור עדיין כאן. נדחתה בקשה לחשיפת פרטי כותבי טוקבקים פוגעניים.
העובדות: החלטת ביניים בתביעת לשון הרע. התובעים הם אחים. הנתבעת 2 היא אשתו של התובע 1 ומצויה בהליכי גירושין ממנו. התובעים טענו כי התראיינו לכתבה שהתפרסמה ב"וואלה" (הנתבעת 1), לאחר שהובטח להם שזהותם לא תיחשף. לאחר פרסום הכתבה התפרסמו תגוביות גולשים (טוקבקים) ...
(החלטה, אזורי לעבודה נצרת, השופט ד"ר טל גולן): בקשה לקבלת דו"ח איכון סלולרי של עובד לשעבר אינה מידתית ופוגעת בפרטיות מעבר לנדרש, אף שמדובר במידע רלוונטי לבירור המחלוקת.
העובדות: בקשת הנתבעת לקבלת דו"ח איכון (לתקופה של חודשיים) למכשיר טלפון נייד של התובע, שניתן לו על-ידי הנתבעת לצרכי עבודתו. עניין התביעה בעילות שונות ממשפט העבודה, לרבות פיטוריו של התובע מהנתבעת. הנתבעת ...
(פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ):
העובדות: התובע הוא בעל עסק לשיווק ובניית אתרי אינטרנט. הנתבע עבד אצל התובע קרוב לשנה, עד לפיטוריו. התובע טען, בין היתר, כי במקביל לעבודתו, הנתבע הפעיל עסק עצמאי ופרטי ואף חבר למתחרה של התובע וגזל את לקוחותיו והכנסותיו. הנתבע טען, בין היתר, כי התובע ניהל עסק זעיר והסכים כי הנתבע ימשיך בפרויקטים אישיים ...
(החלטה, שלום ת"א, השופטת רחל ערקובי): ייתכן שיש מקום להכיר באתרים העושים שימוש בטכנולוגיה כשלוחים של משתמשים למטרות רצויות.
העובדות: המבקש הגיש המרצת פתיחה ביחס לאתר שהקים, "Do not call", המספק שירות הסרה מרשימות תפוצה של חברות שונות ובכללן המשיבות. המשיבות טענו כי ביהמ"ש נעדר סמכות עניינית, שכן הסעדים המבוקשים אינם בתחום סמכותו משום שהם אינם ניתנים להערכה. עוד נטען ...
בית המשפט בהליך אזרחי אינו מוסמך לתת צו לאיכון טלפוני (החלטה, שלום ת"א, השופטת אורלי מור-אל):
העובדות: בקשת התובע למתן צו לאיכון הטלפון הנייד של הנתבע 1, על-מנת להוכיח את מעורבותו בתאונת דרכים ולהפריך את גרסתו.
נפסק: אין יסוד לבקשה. המחוקק לא ראה להקנות לבית המשפט בהליך אזרחי סמכויות חקירה ובילוש אחר צדדים להליך, בוודאי שלא במעמד צד אחד. צו לאיכון ...
(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט רפי ארניה): המשיב אינו רשאי לפרסם הודעות בפייסבוק המתייחס לפרודתו, לרבות צילומים של דגים.
העובדות: בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת באמצעות פייסבוק. הצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית, אך לאחר פרידתם לא חדל המשיב להטריד את המבקשת ובנותיה באמצעים שונים ובעיקר פרסומים ברשת החברתית פייסבוק.
נפסק: למשיב דף פומבי משלו בפייסבוק, בעל אלפי חברים, שרובם ככולם ...
(החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת מיכל עמית-אניסמן): כשהמבקשות הן חברות אינטרנט זרות, המשווקות את שירותיהן לקהל לקוחות רב בישראל, יש לראות בתנייה בדבר מקום השיפוט והדין החל, המופיעה בהסכם השימוש, משום תנייה מקפחת בחוזה אחיד, ולקבוע כי היא בטלה.
העובדות: בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום. המבקשות הן חברות המפעילות את הרשת החברתית המקצועית LinkedIn. המשיב 1 מנוי לשירות ומעוניין לייצג את משתמשי ...
(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת יפית זלמנוביץ גיסין): בקשת התובעות לאפשר להן לנטר את תיבת הדוא"ל שהיתה בשימוש הנתבע בתקופת עבודתו אצלן. הנתבע שימש כמנהל מחלקת אשראי אצל התובעות. לטענת התובעות הנתבע חבר לאדם נוסף והודיע להן כי בכוונתו להקים חברה שתעסוק בתחום של מימון קבוצות רכישה (תחום שהתובעות פעילות בו).
בבקשתן טענו התובעות כי לאחר שעזב הנתבע את עבודתו, הופנו ההודעות שנשלחו ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן