מי שלא נרתע משימוש בחלל הטכנולוגי לפרסומים מבישים, מנוע מלשמש כסנדק הדיוני של החינוך וההרתעה הנחוצים למאבק המשפטי-ציבורי על הגנת השם הטוב (פסק-דין, שלום בת-ים, השופט יאיר חסדיאל, 7.7.2026):
העובדות: תביעת לשון הרע. התובע טען כי הוא סא"ל במיל', יזם חברתי ופעיל מרכזי במחאה נגד המהפכה המשפטית, וכן כי הנתבע הוא "מתומכי ראש הממשלה", מפעיל ערוצים ברשתות חברתיות, המפיץ את מסריו למאות אלפי ...
הבית הלבן אמנם מנסה להגביל את החקיקה במדינות ארה"ב בנושא בינה מלאכותית, אבל לא נראה שאילינוי מתרגשת מזה במיוחד: מושל המדינה חתם אתמול על SB 315, חוק בטיחות לבינה מלאכותית, המטיל חובות שקיפות ואחריותיות על מודלי בינה מלאכותית גדולים במיוחד. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027.
אלה עיקרי החוק:
וייטנאם הסדירה לאחרונה את מדיניותה ביחס לבינה מלאכותית (AI), בתקנות שעוסקות באימון, פריסה ומסחר במערכות בינה מלאכותית. צו מס' 134/2026/ND-CP שנכנס לתוקף ב-9.4.2026 מאמץ עמדה ברורה שלפיה הגנה על זכויות יוצרים תקום רק כאשר אדם תורם תרומה משמעותית ומכרעת ליצירה שחוללה AI. בכך הוא הולך אחר המגמות ברחבי תבל. עם זה, הייחוד בוייטנאם הוא שהצו מגדיר מה תחשב מעורבות אנושית לא מספקת, ...
בריטניה מבקשת מיצרנים, יבואנים, ארגוני צרכנות ורשויות אכיפה למסור מידע על בטיחות צעצועים בבריטניה, ובפרט הגנה על ילידים מפני צעצועים המחוברים לאינטרנט וצעצועים המשלבים בינה מלאכותית (AI). יצרנים ויבואנים של צעצועים אלו עשויים להידרש לעמוד בתקנות נוספות (מעבר לתקנות בטיחות הצעצועים), כמו חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופאי או חוק חוסן הסייבר. כך, אסור יהיה לייבא צעצועים המשלבים מערכות בינה מלאכותית ...
הפצת תוכן בלתי חוקי, פגיעה בזכויות יסוד של אזרחים וסיכונים להליכי בחירות דמוקרטיות. אלה הסיכונים המרכזיים שזיהתה הרשות האירופית לשירותים דיגיטליים (European Board for Digital Services) בדו"ח שפרסמה בסוף השבוע, ביחס לפעילותם של פלטפורמות מקוונות ומנועי חיפוש שיש להם לפחות 45 מיליון משתמשים פעילים חודשיים באיחוד האירופי (VLOPs ו-VLOSEs בהתאמה).
הדו"ח, שפורסם לראשונה בשיתוף עם הנציבות האירופית מכוח סעיף 35(2) ...
כל ארגון שמבצע scraping לצורך פיתוח, אימון או שיפור מודלים של בינה מלאכותית צריך לבחון לא רק את ההיתכנות הטכנולוגית של האיסוף, אלא בעיקר את התאמתו לדיני הגנת הפרטיות האירופיים. כך מלמדת הנחיה חדשה של מועצת הרשויות הלאומיות להגנת מידע במדינות האיחוד האירופי (European Data Protection Board - EDPB) בנושא קציר מידע לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית יוצרת.
כבר ...
דוח מבקר המדינה קובע כי אף שהאיום של השפעה זרה במרחב הדיגיטלי זוהה בישראל כבר משנת 2017, נכון למרץ 2026 אין מדיניות לאומית סדורה ואין גוף ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין-ארגונית עם התופעה.
המבקר מצא שהשפעה זרה במרחב הדיגיטלי מכוונת לפגיעה באינטרסים לאומיים באמצעות רשתות חברתיות, דיסאינפורמציה, חשבונות מזויפים, בוטים ושימוש גובר בבינה מלאכותית. הוא מצביע על סיכון לפגיעה באמון ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן