ה"פ 33104-10-16 הרשקוביץ נ' ישראכרט בע"מ ואח'

הדין מאפשר ואף דורש להיענות לפנייה להסרת פרטיו של אדם ממאגר המשמש לדיוור ישיר (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת תמר אברהמי):

העובדות: עניין התביעה בפעילות האתר Do Not Call, המבצע בשם משתמשיו פניה לגופים שונים לשם הסרת פרטי המשתמשים במאגרי מידע שיווקיים. הנתבעות הן חברות שבבעלותן מאגר מידע ללקוחות, המיועד לצרכי פרסום ושיווק. התובע טען כי הנתבעות, בשונה מחברות אחרות, מנסות לסכל את פעילות האתר וממאנות להסיר את פרטי המשתמשים הנשלחים אליהן. התובענה הוגשה תחילה לבית משפט השלום, אך הועברה לבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית.

נפסק: אין חולק כי הדין מאפשר ואף דורש להיענות לפנייה להסרת פרטיו של אדם ממאגר המשמש לדיוור ישיר. אין עוררין גם על תחולת דיני השליחות ועל האפשרות העקרונית של אדם לפנות באמצעות שלוח בבקשה להסרת פרטיו ממאגר לדיוור ישיר. השאלה היא האם הדרך שבה פועל האתר הקונקרטי, מבססת הרשאה שהנתבעות אמורות להכיר בה ולפעול על פיה. 

אין דין נתבעות 1-2, שהן תאגיד עזר בנקאי, כדין הנתבעות 3-5. ברי כי הרשאה שהנתבעות 1-2 יוכלו להכיר בה כמספקת לפי הדינים החלים עליהן, תהיה מספקת בבחינת קל וחומר בנוגע לנתבעות 3-5, שאינן כפופות לדיני הבנקאות. הנתבעות מפנות לכך שמתכונת האתר, כפי שבאה לידי ביטוי בתובענה, השתנתה לאור חיי ההליך. התובע ציין כי האתר אינו פעיל בשלב זה, אך זאת בשל עמדת הנתבעות עצמן, שאינן נענות לפניות.

קיים קושי בסיסי מבחינת בית המשפט ביחס לתובענה במתכונתה. הקושי נובע מכך שהסעדים כפי שהתבקשו עותרים למעין הרשאה "בלנקו" שתחול לגבי כל מקרה ועניין. אין זה הולם ליתן "תו הכשר" כללי מסוג זה. יהיה זה נכון יותר להתמקד תחילה במקרה קונקרטי בו היה סירוב להסיר פרטים למרות פנייה וכאשר ניתנת הרשאה מפורשת של אותו אדם לצרכי ההליך. לא ניתן לדון בשלב זה במחלוקת המהותית במסגרת התובענה. ההליך הגיע לכדי מיצוי והוא הסתיים. התביעה נמחקה.