המדינה תישא בהוצאות העותר שהלין על ליקויי פרטיות במערכת נט המשפט (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים ברק-ארז, קרא ואלרון):

העובדות: האם מערכת "נט המשפט", מערכת ניהול התיקים של הנהלת בתי המשפט (המשיבה 1), מקיימת את הוראות הדין בכל הנוגע להגנת הפרטיות? העותר, עו"ד במקצועו, טען כי המערכת חושפת פרטים אישיים של המעורבים בהליכים משפטיים בפני מי שאינם מורשים לכך. העותר סבור כי יש להגדיר את ברירת המחדל במערכת לכלל התיקים כ"תיקים חסויים" וכן טען כי על המערכת להירשם כ'מאגר מידע' לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (במהלך הדיון הודיעו המשיבות כי בכוונת הנהלת בתי המשפט להגיש בקשה לרישום המערכת כמאגר מידע).

נפסק: מערכת "נט המשפט" מאפשרת ניהול תיקים בצורה ממוחשבת ברוב ערכאות השיפוט בישראל. זו מערכת חשובה התורמת ליעילות הדיונית בבתי המשפט והיא בגדר התאמה הכרחית של ניהול ההתדיינות לעת הנוכחית, לטובת ציבור המתדיינים בכללותו. מטבע הדברים, הפעלת כל מערכת מחשוב מורכבת ורחבת היקף מסוג זה כרוכה בקשיים ותקלות שיש לעקוב אחריהם ולטפל בהם. אין על הרשות לקפוא על שמריה ולהימנע מביצוע פעולות הכרחיות של התייעלות ומחשוב. 

אין ספק שפעילות העותר עודדה את קידומה של עבודת מטה חשובה, שתרמה להגנה על הפרטיות ברשת. לצד זאת, העותר הפריז בטענותיו. תמונת המצב שונה מזו שהיתה ערב הגשת העתירה. החל הליך לרישום המערכת כמאגר מידע וגובש מנגנון הזדהות מאובטחת לצורך עיון בתיקי תביעות קטנות. הגם שהמלאכה לא תמה, העתירה מיצתה עצמה לעת זו ודינה להימחק.

פרסום פסקי דין והחלטות במרשתת מאפשר את מימושו של עקרון פומביות הדיון. ההקפדה היישומית על האיזונים הקבועים בדין בין עקרון זה לחריגים לו היא מלאכה מורכבת המסורה למשיבה 1. נוכח העדכון שהגישו המשיבות, לא נמצאה עילה המצדיקה התערבות בשלב זה. ההליך השיא תרומה לאינטרס הציבורי במובנו הרחב ויש לפסוק הוצאות לטובת העותר בסך 15,000 ש"ח.