הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה וללא התנגדות את הצעת חוק הסייבר הלאומי. הצעת החוק מבקשת ליצור מסגרת אחידה ומחייבת להגנת הסייבר ברמה הלאומית.
ההצעה מבקשת לקבוע סף אחיד לחובות האבטחה — ובכלל זה חובות דיווח על אירועים ומנגנוני פיקוח רגולטורי מובנים — שיחולו על תשתיות קריטיות וספקי שירותים דיגיטליים. על-פי מערך הסייבר הלאומי, היא כוללת מספר עקרונות מרכזיים:
התובע לא הוכיח כי מאגר המידע של הנתבעת חייב ברישום (פסק-דין, תביעות קטנות בת-ים, הרשם אדי לכנר, 28.5.2026):
העובדות: התובע טען כי בעת שהזמין עדשות ראיה אצל הנתבעת, השאיר את מספר הטלפון שלו כדי לקבל עדכון על הזמנתו. התובע טען כי למרות שהבהיר כי אינו מעוניין לקבל הודעות פרסומת, שלחה לו הנתבעת 2 הודעות שיווקיות בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת ...
חודשיים עבודות שירות בלבד על הפצת סרטונים אינטימיים של מתלוננת הלוקה בשכלה (גזר-דין, שלום טבריה, השופטת יסמין כתילי, 31.5.2026):
העובדות: הנאשמים הורשעו, לפי הודאתם בהסדר טיעון, בעבירות של הפצת תוכן בעל אופי מיני באמצעות הטלפון, לפי סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, ופגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(3) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. לפי כתב האישום, הנאשמים הם בני זוג ...
מסרוני בקשת התרומה של הנתבעת הם "דבר פרסומת", אך חוק הספאם לא חל על השיחה האנושית (פסק-דין, שלום י-ם, השופט עופר יובל, 19.1.2026):
העובדות: התובע טען כי הנתבעת הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בשני מסרונים ובשיחת טלפון של נציג בבקשה כי התובע יתרום לעמותה. התובע טען כי בכך גם פגעה הנתבעת בפרטיותו. הנתבעת טענה כי התובע ...
הצעת חוק ממשלתית [1955], שמטרתה להביא להגנה לאומית טובה יותר על תפקודו הרציף והבטוח של מרחב הסייבר הלאומי, כחלק מחוסנה וביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, בדגש על הגנת ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון [לעיון בתזכיר החוק].
המדינה לא הוכיחה את היסוד הנפשי של עבירת האזנת הסתר (הכרעת-דין, שלום חיפה, השופטת טל תדמור-זמיר, 13.5.2026):
העובדות: נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של האזנת סתר שלא כדין (סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979) והתקנת מכשיר למטרת האזנת סתר (לפי סעיף 2(ג) לחוק). לפי האישום, הנאשם והמתלוננת היו בני זוג והתגוררו בדירה שאותה שכרה המתלוננת. נטען כי ...
הודעות הנתבע פגעו בזכות היסוד של התובע לפרטיות, חדרו למרחב הפרטי שלו ופגעו בזכותו להיעזב במנוחה במרחב זה ולשלוט בו (פסק-דין, שלום קריית-גת, הרשמת הילה שוורץ, 22.3.2026):
העובדות: תביעה שעילותיה לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הצדדים היו שותפים עסקיים בחברה ששיווקה מוצר בשם "המחברת הגאונית", עד לפירוק השותפות ביניהם. בהתאם להסכם הפירוק, הזכויות במחברת הנייר שייכות לתובע בעוד הזכויות הדיגיטליות שייכות ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן