ביום 27.3.2006 גזר בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כב' השופטת ברכה אופיר-תום, את דינם של בני הזוג רות ומיכאל האפרתי, מנאשמי פרשת הסוס הטרויאני, לעונשי מאסר בפועל של ארבע שנים ושנתיים (בהתאמה), מאסר על תנאי וכן עונש של פיצוי כספי בסך 1,000,000 ₪ על כל אחד מהם [ת.פ. (מחוזי-ת"א) 40061/06]. הנאשמת רות האפרתי הורשעה בעבירות על חוק המחשבים, חוק הגנת ...
אם עורכי-דין היו מתבקשים לעצב את האינטרנט, מותר להניח שהרשת לא הייתה באה לאוויר העולם. לבטח לא הייתה נראית כפי שאנו מכירים אותה. אבל לא משפטנים כי אם 'גיקים', ידעני-מחשב, עיצבו את האינטרנט. הם עשו זאת בהתעלם מכללים של דיני קניין רוחני, ומיסדו באמצעות פרוטוקולי-מחשב ותוכנות את העיקרון שנטבע לימים במשפט הידוע "Information wants to be free". התוצאה היא מתח ...
ליטרים רבים של דיו נשפכו כדי לתאר את 'עידן המידע'. הכל יודעים למלמל לנפשם שהעולם הפך לכפר גלובלי קטן, בו כל פיסת אינפורמציה שבה אנו חושקים נמצאת במרחק הקשת מקלדת. אבל לא הכל יודעים שהכלל הזה תקף גם ביחס למידע משפטי.
אם בעבר היה החיפוש המשפטי נחלתם של מלומדים ומשפטנים בלבד, שנאלצו לנבור בספרי משפט עבי כרס ובאוגדנים עמוסים לעייפה ...
בראיין צ'ייס, 38, חשב שזו רק בדיחה שתזעזע חבר. הוא נכנס לוויקיפדיה – האנציקלופדיה המקוונת החופשית – וערך את המאמר על ג'ון זייגנטאלר, עיתונאי ידוע-שם בארצות-הברית ומי שהיה בשנות ה- 60 עוזרם של האחים קנדי. וויקיפדיה מאפשרת – או, לשם הדיוק, אפשרה עד לאותו מקרה – לכל אדם לכתוב, לערוך ולשנות כל ערך. צ'ייס ניצל זאת לרעה. הוא ...
בימים אלה פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק, המבקש להסדיר היבטים שונים של סחר אלקטרוני ושימוש ברשתות מחשב מקוונות. תזכיר החוק מבוסס על דו"ח ועדת הסחר האלקטרוני שפעלה במשרד. את עיקרי הדו"ח סקרנו בסדרת כתבות שהתפרסמה במדור זה אשתקד (הכתבות נמצאות במדור המאמרים באתר law.co.il). לא את כל ליקויי הדו"ח תיקן התזכיר...
כתב אלקטרוני
מספר נושאים מקיפה הצעת ...
מנוע חיפוש התמונות של גוגל מפר זכויות יוצרים. כך קבע בית משפט פדראלי בקליפורניה והורה בצו זמני לענק האינטרנט לחדול מלהציג את תמונות העירום של האתר "פרפקט 10" כחלק מתוצאות החיפוש. ההחלטה היא אבן דרך חשובה במאבק המתהווה בין בעלי המידע ברשת לבין אלה שמעוניינים לשלוט בגישה אליו.
גוגל סורק את הרשת אחר תמונות (צילומים, איורים, שרטוטים וכיו"ב), מעתיק ולאחר ...
בהחלטה חדשנית וראשונה מסוגה בישראל קבעה אתמול, 28.2.2006, שופטת בית משפט השלום בירושלים, ד"ר מיכל אגמון-גונן, כיצד ייחשפו פרטיהם של גולשים אנונימים, שפרסמו באתר אינטרנט לשון הרע. נפסק, כי רק במקרים שבהם עשויה לקום אחריות פלילית, יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט, וליתן לניזוק סעד בדמות חשיפת שמו של הגולש. בית המשפט קרא לשקול יש לשקול האם אין ...
בתי המשפט בישראל כבר מתלבטים בשאלות אלה: אלמוני מפרסם באתר אינטרנט הודעה משמיצה. הנפגע מבקש להפרע ממנו בתביעת לשון הרע, אולם אינו יודע מיהו. פרטי המשמיץ אינם מצויים בידי האתר. הוא התחזה בשם בדוי. המידע היחיד שיש בידי האתר הוא כתובת האינטרנט (IP Address) שממנה הגיע. זוהי כתובת דינמית. בכל פעם שמשתמש מתחבר לאינטרנט, מקצה לו ספק הגישה שלו כתובת ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן