גוגל. האמת העירומה

אולי יעניין אותך גם

מנוע חיפוש התמונות של גוגל מפר זכויות יוצרים. כך קבע בית משפט פדראלי בקליפורניה והורה בצו זמני לענק האינטרנט לחדול מלהציג את תמונות העירום של האתר "פרפקט 10" כחלק מתוצאות החיפוש. ההחלטה היא אבן דרך חשובה במאבק המתהווה בין בעלי המידע ברשת לבין אלה שמעוניינים לשלוט בגישה אליו.

גוגל סורק את הרשת אחר תמונות (צילומים, איורים, שרטוטים וכיו"ב), מעתיק ולאחר מכן מקטין אותן לכדי תמונות ממוזערות (thumbnails) באיכות נמוכה. כאשר המשתמש מבקש לאתר תמונות, הוא מזין מלה או ביטוי למנוע החיפוש. גוגל בתשובה מציג בפניו אסופה של תמונות. הקשה על אחת מהתמונות תפתח דף אינטרנט המחולק לשניים - החלק התחתון והגדול יותר, הוא דף האינטרנט בו מצויה התמונה המקורית, אליו גוגל מקשר באמצעות "מסגור" (framing). בשיטה זו שואב הדפדפן של המשתמש את הדף ישירות מהאתר המקורי. גוגל מקשר לדף אך אינו שומר עותק ממנו במחשביו. בחלק העליון והקטן יותר של דף התוצאה מוצגת התמונה הממוזערת מתוך מחשבי גוגל.

חברת פרפקט 10 עוסקת ביצירת ומכירת תמונות עירום באיכות גבוהה של נשים במגזין שהיא מפיצה וכן באמצעות אתר אינטרנט (למנויים בלבד). במהלך תשע השנים האחרונות השקיעה החברה עשרות מיליוני דולרים בפיתוח המותג, המגזין ואתר האינטרנט. הכנסתה היחידה היא ממכירת התמונות. תמונות של פרפקט 10 הועתקו ללא רשות לאתרים אחרים והוצגו בחינם ולכל דורש. גוגל סרק את התמונות הללו וכלל אותן במאגר התמונות הזמינות לצפייה באמצעות מנוע החיפוש.

הגדיל את הרווח

פרפקט 10 תבעה את גוגל בגין הפרת זכות יוצרים. למותר לציין שגם תצלום עירום זכאי להגנת זכות יוצרים ככל יצירה אומנותית אחרת, אם יש בו מידה של מקוריות - כך בדין האמריקאי וכך גם בדין הישראלי. בקישור לדף האינטרנט שבו מצויה התמונה המקורית אין כל פסול, קבע בית המשפט ודחה את טענת התובעת בדבר הפרת הזכות להצגה בפומבי של יצירותיה. אך מנגד פסק כי התובעת צפויה להצליח בתביעתה להפרת זכות יוצרים, מאחר שגוגל העתיק את התמונות למחשביו והציג אותן בגרסה ממוזערת בתוצאות החיפוש.

להגנתו טען גוגל שהשימוש שהוא עושה בתמונות שונה מיעודה המקורי של היצירה, שהרי עניינו של מנוע החיפוש באיתור והצגת התמונות ולא במכירתן. לשימוש מעין זה יקראו בתי המשפט בארצות-הברית "שימוש טרנספורמטיבי". לטענת המנוע לא נפגעה גם סחירותן של התמונות, דהיינו היכולת להמשיך ולמכור אותן. לכן, המשיך גוגל בטיעונו, הוא עושה "שימוש הוגן" בתמונות, הפוטר אותו מאחריות. במקרה דומה תבע צלם בשם קלי מנוע לחיפוש תמונות בשם: ditto.com ששמר והציג את התמונות בגודלן המקורי לצד תמונות ממוזערות ובאיכות נמוכה. מנוע החיפוש התגונן בטענת שימוש הוגן. טענתו התקבלה ביחס לשימוש שעשה בתמונות הממוזערות (לעומת השימוש בתמונות המקוריות שנקבע כמפר את זכויותיו של הצלם). בית המשפט קבע באותו עניין שיעוד השימוש בתמונות הממוזערות שונה מיעודן המקורי. סחירותן של התמונות לא נפגעה מהצגת התמונות בתוצאות החיפוש, אלא דווקא להיפך - מנוע החיפוש הפנה את המשתמשים אל האתר של הצלם. בכך דווקא הגדיל, לפחות פוטנציאלית, את רווחיו של הצלם. גוגל טען שהגנת השימוש ההוגן עומדת לזכותו מאותן סיבות בדיוק.

אלא שהכף הוכרעה לרעתו, משהתברר שפרפקט 10 מוכרת את התמונות שלה בגירסה ממוזערת לטלפונים סלולריים. לכאורה תוצאה ראויה וברורה - גוגל מאפשרת לטעון בחינם תמונות ממוזערות הנמכרות תמורת תשלום. בפרסום התמונות הממוזערות בתוצאות החיפוש של גוגל יש איפוא לפחות פוטנציאל לפגיעה במכירות תמונות ממוזערות לשוק הסלולרי. פגיעה כזו שוללת את הגנת השימוש ההוגן. בהתאם ניתן צו זמני האוסר על מנוע החיפוש לשמור ולהציג תמונות ממוזערות של התובעת.

קרב ענקים

לאחרונה מתרבים ההליכים והעימותים הסוערים סביב פרויקטים שונים של גוגל. הליכים אלה מאירים בזרקור רב עוצמה סוגיות משפטיות, בעיקרן מתחומי הקניין הרוחני וההגנה על הפרטיות. כך לדוגמה מוציאים לאור וסופרים זועמים על הפרויקט השנוי במחלוקת של גוגל לסריקה ומפתוח של ספריות; סוכנות ידיעות צרפתית תובעת את גוגל בטענה שהעתיקה ופרסמה תמונות וידיעות שלה ללא רשות ולאחרונה דחה בית משפט במדינת נבדה תביעה נגד גוגל בקובעו כי היא רשאית לשמור עמודי רשת בזכרון-מטמון. בכל המקרים הללו טען גוגל לפטור מאחריות להפרת זכויות יוצרים, בנימוק שהוא משתמש באופן הוגן ביצירות.

בהחלטת בית המשפט בתביעת "פרפקט 10" נגד גוגל גלום סיכון מהותי להגנתה של גוגל. מנוע החיפוש אינו יכול כמובן לדעת מראש אילו תמונות בים התוכן האינסופי של רשת האינטרנט צפויות להימכר בגרסה ממוזערת. לכן כל תמונה המוצגת בתוצאות החיפוש עלולה לחשוף את גוגל לתביעה נוספת. היות שכך, אופי הפעולה הנוכחי של מנוע החיפוש, כמו גם של מנועים נוספים הפועלים בשיטה דומה, נמצא בסכנת חיים.

תביעות וסכסוכים מסחריים בין חברות הן הביטוי הגלוי לקרב ענקים המתהווה בין אדוני המידע המסורתיים, המבקשים להמשיך לשלוט במידע באמצעות זכויות קנייניות, לבין ברוני המידע המודרניים המעוניינים לרכוש שליטה על הגישה למידע. את הקרב עוטף כל צד בטיעונים נורמטיביים וחוקתיים. כך, בסיבוב ההתגוששות הנוכחי, טוענת פרפקט 10 (בדיוק כמו סוכנות הידיעות הצרפתית, הסופרים ורבים נוספים) להגנה על זכות הקניין שלה בתמונות. בפועל מבקשים בעלי הזכויות הקנייניות לשלוט בתנאים לשימוש במידע המוגן ובכלל זה לקבוע את היקף התפוצה של המידע ואת זהות מפיציו. שליטה כזו נתונה להם מתוקף דיני זכויות יוצרים שעוצבו בעולם הפיסי. ההחלטה הנוכחית לא רק נותנת להם את מבוקשם, אלא מאיימת לפגוע בדפוס פעולה שנתפס כבעל חשיבות עצומה, שכן מנועי החיפוש הם מורי דרך ברשת האינטרנט. פגיעה בהם תקשה על מציאת המידע בה. אלא שכאשר מורה דרך כמו גוגל צובר דומיננטיות ושליטה כמעט אבסולוטית בתחום החיפוש באינטרנט, אין זה ברור כלל שהאינטרסים שלו חופפים עם אלה של הציבור...

שליטה בגישה למידע

גוגל משתמש בטיעונים של תרומה להעשרת המידע האנושי בעזרת מנועי החיפוש שלו, ברוח החוקה האמריקאית. הוא מציג עצמו כשומר על עקרון הזרימה החופשית של המידע ועל חופש הביטוי וכמשתמש באופן הוגן ביצירותיהם של אחרים. אולם בשם העקרונות הללו מבקש גוגל, כך לטענת רבים, להפוך את היוצרות של העולם הקנייני - תחת לקבל רשות מראש להשתמש בזכות קניינית הוא רוצה להניח שהרשות נתונה מלכתחילה. לפי עקרון הפוך זה, בעל זכות אשר איננו מעוניין שהתוכן שלו יופיע במנוע החיפוש, רשאי בכל עת לדרוש את הסרתו.

היפוך יוצרות כזה קיים ומוגן בדיני זכויות היוצרים האמריקאי, אך רק לגבי קישור לתוכן מפר. החוק פוטר מאחריות בעלי שירותים לאיתור מידע (כגון מנועי חיפוש) כאשר השירות מקשר לתוכן המפר זכויות יוצרים, אם ספק השירות לא ידע שהתוכן מפר זכויות והסיר את הקישור בסמוך לאחר שנתבקש לעשות זאת. ההגנה הזו איננה חלה כאשר מנוע החיפוש מעתיק בעצמו ללא רשות את התוכן המוגן, כפי שגוגל נוהג לעשות.

גוגל בטיעוניו מבקש להרחיב את היפוך היוצרות וכך לכרסם במעמד המעין מונופוליסטי של בעלי הזכויות הקנייניות במידע שבבעלותם. בהדרגה ובשיטתיות הופך גוגל לאבטיפוס של המודל הבא לשליטה על המידע בעולם. במקום וכתחליף לשליטה הקניינית במידע, מופיעה השליטה בגישה למידע כמאפיין הכוח הדומיננטי.

במסעו של גוגל לצבור שליטה על חשבון בעלי הזכויות הקנייניות, החלטת בית המשפט בעניין פרפקט 10 מהווה נסיגה לאחור. ההחלטה היא החלטת ביניים בלבד וגוגל לבטח יעשה כל שביכולתו כדי לשנות את התוצאה הסופית של ההליך.