תיעוד בזמן אמת על אודות מי מהבוחרים מימש את זכות הבחירה שלו, והעברת המידע למפלגות, בין היתר באמצעות אפליקציית "אלקטור" הידועה (לשמצה) - אסורים. כך החליט היום יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג.

העותרים הלינו נגד הנוהג שהתפתח בבחירות בשנים האחרונות שלפיו המידע שנמסר למפלגה מאת חברי ועדת קלפי ומשקיפים אינו רק פרטי הבוחרים אלא כל פנקס הבוחרים כולו, בצירוף כלים טכנולוגיים לניתוחו. העתירה הצביעה על כשל האבטחה הידוע באפליקציית אלקטור, על כך שחומר קלפי שהגיע לידי מפעילת האפליקציה לא בוער, ועל מחקר בשאלה כיצד העברת המידע עשויה להשפיע על תוצאות הבחירות. כזכור, גם הרשות להגנת הפרטיות קבעה בשעתו כי הליכוד, ישראל ביתנו ואפליקציית אלקטור הפרו את החוק.

השופט סולברג, בהחלטתו, הדגיש כי התיעוד הדיגיטלי — להבדיל מהנוהג האנלוגי הישן — מגביר במידה רבה את הסיכון לפרטיות: הזנת נתונים למאגרים כאלה, ומעורבות גופים מסחריים, פוגעת בפרטיות עמוקות יותר, ואי אפשר להיתלות בהבטחות אבטחה כאשר אלה מבוססות על תנאים טכנולוגיים משתנים.

החלטת השופט סולברג קובעת כי עקרון החשאיות בדיני הבחירות לא נפגע — הוא חל על תוכן ההצבעה בלבד, לא על עצם העובדה שאדם הצביע. לעומת זאת, עצם ההצבעה ונסיבותיה (מקום וזמן) הם "מידע" ו"מידע בעל רגישות מיוחדת" המוגן בחוק הגנת הפרטיות. העברתו למפלגות מהווה שימוש למטרה אחרת מזו שלשמה נמסר — פגיעה לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות — ואינה חוסה תחת הפטורים שבסעיפים 18–19 לחוק.

עוד קובעת ההחלטה כי חברי ועדת הקלפי, המשקיפים ונציגי הסיעות פועלים מכוח דין ורשאים לעשות רק את שהחוק והתקנות מתירים. השופט בחן שורת מקורות אפשריים בחקיקה, ומצא כי אף אחד מהם לא מסמיך העברת פרטי בוחרים למפלגות. המסקנה: אין הסמכה חוקית מפורשת לפעולה זו.

כתוצאה מכך, קובע השופט סולברג כי הדין הקיים אוסר על נציגי המפלגות בקלפי להעביר להן מידע בזמן אמת על נוכחות ומימוש זכות ההצבעה של בוחרים, לא כל שכן באמצעות אפליקציה כדוגמת אלקטור. השופט סירב להפעיל את סמכותו כיו"ר ועדת הבחירות, כדי להתיר בכל זאת העברת המידע למפלגות בבחירות הקרובות בכדי לשמר על הפרקטיקה הקיימת בבחירות הקרובות, לצורכי הסתגלות.