אין לאפשר לנושאי משרה בתאגיד להצפין מידע בתיבות דוא"ל פרטיות או ב-WhatsApp (החלטה, מחוזי ת"א, השופט חגי ברנר, 28.7.2026):
העובדות: בקשה למתן הוראות מטעם נאמני קבוצת החברות מבית אוטומקס, המצויות בהליכי חדלות פירעון. הנאמנים מבקשים לקבל גישה לתיבות דוא"ל פרטיות ולתכתובות WhatsApp בהן נעשה שימוש בענייני החברות, על ידי חלק מנושאי המשרה שלהן. נתבקש גם צו כלפי רשויות החקירה, המורה למסור לנאמנים את מכשיר הטלפון של אחד מנושאי המשרה, שנתפס לפי צו שיפוטי עם פתיחת החקירה הפלילית נגד נושאי המשרה בחברות, ושהרשות החוקרת מחזיקה בו. הנאמנים טענו, בין היתר, כי החיפוש בתיבות הדוא"ל ובתכתובות ה-WhatsApp דרוש כדי לנסות ולאתר נכסים של החברות בהיקף של כ-200 מיליון ₪. נושאי המשרה התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי מדובר בבקשה כוללנית וחסרת תשתית עובדתית, שנועדה לאפשר "מסע דיג" אסור במידע פרטי, אישי ועסקי של נושאי המשרה ושל צדדים שלישיים שעמדו עימם בקשר. הרשות החוקרת התנגדה אף היא לבקשה המכוונת כלפיה.
נפסק: הבקשה התקבלה בכל הנוגע לנושאי המשרה, ונדחתה בכל הנוגע לרשות החוקרת. תיבות דוא"ל, כמו תכתובות WhatsApp, עלולות לכלול אינספור פריטי מידע רגישים ביותר ובעלי אופי אישי ופרטי. מדובר למעשה בארכיון דיגיטלי [עניין ריחני - רע"א 129/17]. מאידך, מדובר במידע הנוגע לתאגידים חדלי פירעון שמונו להם נאמנים, ואשר מצוי בתיבות דוא"ל פרטיות ובתכתובות WhatsApp, באופן שבו אין לנאמנים גישה אליו. מידע כזה עשוי להתגלות כרב ערך ולשפוך אור על מקום הימצאם של נכסי החברות. נקודת המוצא היא שנאמן לתאגיד חדל פירעון מצוי לעולם בנחיתות אינפורמטיבית ביחס למקום הימצאם של נכסי התאגיד. בקשת הנאמנים נועדה לאפשר להם להתחקות אחר נכסי החברות בשווי של כ-200 מיליון ₪, שמצויים בידי דילרים וסוחרים, ומקורם בכספים שהועברו אליהם על ידי נושאי המשרה או מי מטעמם. החקירות המורכבות שניהלו הנאמנים עד כה לא הועילו לצורך איתור הנכסים, והם נתקלים בחומה בצורה של שתיקה או הכחשה מצד מי שהיו מעורבים בהחזקת הנכסים, שרובם ככולם גורמים זרים שאינם סרים למרות ביהמ"ש ואף מסרבים להיחקר בידי הנאמנים.
המחוקק ראה טעם רב במתן סמכויות עזר לנאמן לשם חקירה ואיסוף מסמכים ומידע בנוגע לנכסי התאגיד שבפירוק. כלים אלה מטרתם לאפשר למפרק להגשים את תכליתו של הליך הפירוק במהירות, ביעילות ובעלות כספית מינימלית. תכליות אלה רלוונטיות גם בעידן של חוק חדלות פירעון. כיום סמכות הנאמן לדרוש מידע ומסמכים הנוגעים לענייני התאגיד מעוגנת בסעיפים 46, 47 ו-49 לחוק זה. הם משקפים את עמדת המחוקק לפיה אחד הכלים המרכזיים המאפשרים לנאמן לבצע את תפקידו כיאות הוא איסוף מידע ומסמכים. שאלה דומה התעוררה בעניין B.C.I. [חדל"ת 5936-10-19], בו נדונה בקשת מפרקים זרים לעיין בתיבות דוא"ל פרטיות של מנהל בתאגיד. נפסק כי לו היה מדובר בתיבות דוא"ל של התאגידים עצמם, איש לא היה מעלה על דעתו לכפור בזכות ואף בחובת המפרקים לקבל את כל ההודעות שנאגרו בתיבות. נקבע שיש לאפשר את החיפוש, הואיל ונושא המשרה שם השתמש בתיבות הפרטיות שלו להעברה וקבלה של הודעות על התאגידים שבפירוק. עוד נפסק כי נושא המשרה, במו ידיו, הביא על עצמו את המצב בו הודעות פרטיות משמשות בערבוביה עם הודעות הנוגעות לתאגידים שבפירוק [עניין ענבר - רע"א 6280/22].
אין לאפשר מצב בו נושאי משרה בתאגיד יוכלו להצפין מידע רב ערך הקשור לעסקי התאגיד, באמצעות שימוש בתיבות דואר פרטיות, או באמצעות שימוש באפליקציית WhatsApp, או באמצעים אחרים להעברת מסרים ותכתובות באופן שימנע בעתיד את חשיפתו של המידע לעיניו הבולשות של הנאמן, במקרה של קריסת התאגיד. גם במקרה הנוכחי מדובר בנושאי משרה שהשתמשו בתיבות הפרטיות שלהם וב-WhatsApp להעברת הודעות הנוגעות לענייני החברות. הונחה תשתית ראייתית די הצורך על מנת לקבוע שנושאי המשרה אכן עשו שימוש מעורב באמצעי התקשורת הפרטיים שלהם. נוכח זאת, ובשים לב לצורך של הנאמנים לנסות ולהתחקות אחר נכסי החברות ולאתר את כלל הגורמים שעשויים להחזיק בהם, ובשים לב לסכומי העתק בהם מדובר, יש מקום לאפשר לנאמנים גישה לתיבות הדוא"ל ולתכתובות.
ביהמ"ש דן במתכונת הראויה אשר מחד גיסא תאפשר לנאמנים לבצע חיפוש יעיל, מקיף וממצה, ומאידך גיסא תצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בפרטיותם של נושאי המשרה וצדדים שלישיים. הסיכוי כי מילות החיפוש שמציעים הנאמנים תעלינה התכתבויות אישיות הנוגעות לצנעת הפרט הוא נמוך למדיי. על הנאמנים מוטלת חובת סודיות סטטוטורית לפי סעיף 52 לחוק חדלות פירעון, הקובע כי הנאמן וכל מי שפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית המשפט. הבקשה לעניין הרשות החוקרת - נדחתה. מכשיר הטלפון נתפס על פי צו של בית משפט אחר, החולש על צרכי החקירה הפלילית. הדעת נותנת, וגם הנימוס המשפטי בין ערכאות מחייב, שהנאמנים יפנו ראשית לכל לביהמ"ש שנתן את צו התפיסה, על מנת לבקש ממנו גישה למכשיר התפוס.