שימוש בדמויות פיקטיביות שנוצרו באמצעות AI עלול להגביר את החשש להטעיה (החלטה, שלום כפ"ס, השופט איתי רגב, 26.5.2026):
העובדות: בקשה לעיון חוזר בהחלטה שדחתה בקשה למתן צו מניעה זמני. המחלוקת היא בטענה לניכוס מכוון של מוניטין וגניבת עין מצד המשיבים (הנתבעים), שהקימו גוף עסקי בשם "מכון דרור", שהוא זהה לשמה המסחרי של המבקשת (התובעת), הפועלת בתחום הפסיכולוגיה והחינוך מ-2008. המבקשת טענה כי המשיבים העתיקו את מבנה האתר שלה, תוכנו, ואף כי השתמשו בטכנולוגיית בינה מלאכותית ליצירת מצג שווא של "צוות מטפלים" פיקטיבי. בבקשת צו המניעה ביקשה המבקשת לאסור על המשיבים להשתמש בשם "מכון דרור" ובשמות מתחם דומים, ולצוות על הסרת האתר. הנתבעים רשמו את שם המתחם machondror.co.il.
ביום 22.3.2026 דחה ביהמ"ש את הבקשה למתן צו מניעה זמני, לאחר שקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, בין היתר לאור טענתו לתום לב בבחירת השם (על שם בתו) וסיווג הצו כצו עשה המשנה את המצב הקיים. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר, ובהחלטה מיום 12.4.2026 ביהמ"ש מצא עילה לעיין מחדש בהחלטה מיום 22.3.2026, לאחר שמצא כי היא התבססה על הנחה עובדתית שגויה שהמבקשת הסכימה למתן החלטה על בסיס כתובים בלבד.
נפסק: יש לבחון את הקריטריונים המרכזיים להוכחת מוניטין וחשש להטעיה בעוולת גניבת עין, בפרט כאשר מדובר בשם הנחזה להיות גנרי, ופעילות מתחרה במרחב הדיגיטלי. יסוד המוניטין מתייחס לתדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר בזכותה קיים שוק של לקוחות פוטנציאליים המעוניינים ברכישתו. יסוד ההטעיה מתקיים כאשר התנהגותו של הנתבע עלולה ליצור מצג מטעה לפיו רוכש מוצר או מקבל שירות יטעה לחשוב שהוא קונה מוצר או מקבל שירות של התובע, או שיש לו קשר לתובע. שימוש בדמויות פיקטיביות שנוצרו באמצעות AI, המציגות עצמן כדמויות אנושיות אמיתיות או כבעלות קשר לעסק אחר, עלול להגביר את החשש להטעיה. זאת, משום שהדמויות הללו יכולות לשמש ליצירת מצג שווא לגבי זהות נותן השירות, מקור המידע, או קיומו של קשר עסקי עם גורם מוכר, ובכך להטעות את הצרכן הסביר. יש גם להידרש לשאלה באיזו מידה משפיעה טענת המשיב בדבר "אפס כניסות אורגניות" לאתר על מאזן הנוחות ועל דחיפות הסעד הזמני במקרים של גניבת עין.
יש מקום לשנות מההחלטה הקודמת שדחתה את הבקשה, לאור מספר שיקולים מהותיים שהתבהרו במהלך הדיון. ראשית, באשר לסיכויי התביעה לכאורה, התחזקו טענות המבקשת בדבר גניבת עין והטעיה. השימוש בשם "מכון דרור" באופן זהה לחלוטין, העתקת מבנה האתר, והשימוש בדמויות שנוצרו בבינה מלאכותית כמטפלים פיקטיביים בתחום כה רגיש כבריאות הנפש, עשויים להעיד על כוונה להטעות או לפחות על חוסר תום לב בולט. נסיבות אלו מחלישות באופן משמעותי את טענת המשיב כי בחירת השם נעשתה בתום לב על שם בתו. שנית, הודאת המשיב כי לאתרו יש "אפס כניסות אורגניות" משנה באופן דרמטי את מאזן הנוחות. הקביעה בהחלטה המקורית כי מתן הצו יהווה "צו עשה" המשנה מצב קיים נחלשת משמעותית נוכח העובדה כי אין פעילות עסקית ממשית שיש לשמרה. נזקו של המשיב ממתן הצו, בנסיבות אלה, יהיה זניח.
מנגד, הנזק שעלול להיגרם למבקשת, בעלת מוניטין רב שנים ואלפי כניסות חודשיות לאתרה, מהמשך פעילות האתר המתחזה, לרבות בלבול ציבורי והפניית ביקורות שליליות אליה, הוא משמעותי ובלתי הפיך. מאזן הנוחות נוטה כעת באופן מובהק לטובת המבקשת, וקיימת דחיפות למתן סעד שישמר את המוניטין שנצבר בעמל רב. יש מקום לשנות את ההחלטה הקודמת ולבחון מחדש את מתן הסעד הזמני המבוקש. ניתן צו זמני האוסר על המשיבים או מי מטעמם לעשות כל שימוש בשם המסחרי "מכון דרור" או בכל שם הדומה לו עד כדי להטעות, לרבות בשם המתחם, בכותרות האתר, בפרסומים ברשתות החברתיות, בשילוט או בכל מדיה אחרת. על המשיבים להסיר לאלתר את אתר האינטרנט שבכתובת machondror.co.il ו-machondror.com, ולחדול מכל פרסום בגוגל העושה שימוש בשם המבקשת.