נושא משרה היוצר ערבוביה בין שיח מקצועי ופרטי, במסגרת ייעוץ, הוא שצריך לשאת בהשלכות לכך (החלטה, בי המ"ש העליון, הושפט חאלד כבוב):

העובדות: בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [חדל"ת 43652-09-20], בה התקבלה בקשת הנאמן לחברת אי-די-בי חברה לפתוח בע"מ (בפירוק), להורות למבקשים, שכיהנו כדירקטורים חיצוניים בחברה; וכן למשרד עורכי הדין שסיפק שירותים משפטיים לחברה, להמציא את כלל המסמכים שבחזקתם ובשליטתם, הנוגעים לחברה, לייעוץ המשפטי שניתן לה, לוועדת הביקורת או לנושאי המשרה בה.

נפסק: הבקשה נדחתה. כבית משפט קמא, ובהתאם גם לעמדת הממונה בהליך, גם ביהמ"ש סבור כי הנאמן זכאי לקבל לידיו את המסמכים והמידע שהם תוצר התייעצות עם משרד עורכי הדין, בהתחשב בסמכויותיו הנרחבות; בעובדה שהייעוץ המשפטי ניתן לוועדות, בהיותן אורגן מאורגני החברה. קביעה זו עומדת ושרירה אף מקום בו הייעוץ המשפטי ניתן לפי סעיף 266 לחוק החברות. ביהמ"ש הע יר כי במסגרת הבקשה, העלו הדירקטורים גם טענה הנוגעת לפגיעה בפרטיותם, נוכח הימצאות תכתובות המכילות מידע פרטי בחומרים מושא בקשת הנאמן. מדובר בהתכתבויות שנערכו במסגרת ייעוץ שניתן להם בכובעם כדירקטורים של החברה, ומטבעם של דברים אלו, הוא גם מומן על-ידה. מוטב היה כי טענה זו לא תשמע. דירקטור סביר, אל לו לעשות שימוש בפלטפורמה שניתנה לו, ומומנה מכיסה של החברה ובעליה, למען צרכיו הפרטיים. נושא משרה היוצר ערבוביה בין שיח מקצועי ופרטי, במסגרת ייעוץ, הוא שצריך לשאת בהשלכות לכך.  קבלת טענת חיסיון הנסמכת על פגיעה בפרטיות עלולה לסייע לנושאי משרה אלו, ואחרים, ליצור מעין "עיר מקלט" לימי סגריר, באצטלת זכותם לפרטיות, שתמנע מבעל תפקיד גישה לתכתובות ומסמכים דרושים, שלכתחילה היו שייכים לחברה ואורגניה. נקודת המוצא היא כי המידע המבוקש על-ידי בעל התפקיד הוא מידע הדרוש לו במסגרת הליך הפירוק, באמצעותו יהיה בידו להגשים תכליותיו של ההליך [עניין B.C.I. - חדל"ת 5936-10-19].    

מן העבר השני, מובן שאין נתונה למפרק יד חופשית ובלתי מבוקרת בביצוע תפקידו. בידי ביהמ"ש של חדלות פירעון מופקד הפיקוח על כלל פעולות הנאמן, והוא הגורם המבקר והמפקח כי לא נעשה שימוש לרעה בכוחו של הנאמן. אין לקבל בקשה גורפת להמצאת מסמכים, ואין להתיר לו לבעל התפקיד לנהוג כנמצא ב"מסע דיג". על בית המשפט אף מוטלת מלאכת הווידוא, כי מטרת החקירה המבוקשת על-ידי הנאמן אינה השגת יתרון דיוני בלתי ראוי בתביעה קיימת או בתביעה עתידית שיש רמה גבוהה של ודאות כי תוגש בעתיד. החששות האמורים לא מתעוררים בגדרי הליך זה, בפרט נוכח צמצומה של דרישת ההמצאה מצד הנאמן למסמכים מתקופת "סביבת חדלות פירעון" בלבד.