אין בכך שהעסקה נקשרה "באופן טלפוני" כדי לשנות את טיבה (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט דרור ארד-אילון, 9.4.2026):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת [ת"ק 30154-01-25], שקיבל את תביעת המשיבים לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וחייב את המבקשת לשלם להם 5,020 ₪ (2,890 ₪ החזר עלות העסקה, 2,000 ₪ על טרחה ועוגמת נפש והחזר אגרה). המבקשת היא חברת נסיעות. המשיבים הם בני זוג, גמלאים ואזרחים ותיקים. המשיבים פנו למבקשת ובשיחה עם נציגה רכשו נופש באילת, אך ביקשו לבטלו לאחר מספר ימים. לאחר שהמבקשת ביקשה לגבות מהם דמי ביטול של 50%, הגישו תביעה קטנה, בטענה שמדובר בעסקה טלפונית שכאזרחים ותיקים הם זכאים לבטלה ללא עילה. המבקשת טענה שהמשיבים פנו ביוזמתם בבקשה לפרטים והופנו בווטסאפ לפרטי הנופש באתר, שם מופיעים גם תנאי הביטול. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע שהעסקה היא 'עסקת מכר מרחוק', שכן "העסקה התרחשה, מרחוק, באופן טלפוני, בשיחה בודדת במהלכה נציג הנתבעת הציע לתובעת לרכוש 'חברות' וכן את עסקת הנופש אודותיה ביקשו לברר". לכן נמצא שהמשיבים היו רשאים לבטל את העסקה.

נפסק: מתקיימים התנאים החריגים למתן רשות ערעור, שכן קביעתו המרכזית של ביהמ"ש קמא שמדובר ב'עסקת מכר מרחוק' אינה יכולה לעמוד. יש מקום לדון בבקשת הרשות לערער כבערעור, ולקבל את עיקרו. ראשית העסקה בפניה יזומה של המשיבים למבקשת, בעקבות המלצה של חברים, ביחס לחופשה באילת. לא מתקיים התנאי הראשון והעיקרי בהגדרת 'שיווק מרחוק' בדבר "פניה של עוסק לצרכן". אין בכך שהעסקה נקשרה "באופן טלפוני" כדי לשנות את טיבה [עניין אלטו איטליה - רת"ק 60485-01-25]. לא התקיים התנאי של 'שיווק מרחוק', לכן העסקה לא היתה 'עסקת מכר מרחוק', וממילא לא התקיימה עילת הביטול שעליה הסתמכו המשיבים. קביעה זו עומדת על כנה, בין אם עובר להתקשרות הייתה בין הצדדים שיחת טלפון אחת, ובין אם קדמה לה שיחה בה נמסרו פרטים כטענת המשיבים. משנמצא שלא מדובר ב'עסקת מכר מרחוק', היה על ביהמ"ש קמא לבחון את תנאי הביטול החלים על העסקה כעסקה רגילה, לפי תקנה 2(3) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2001. מועד הודעת הביטול היה 4 ימים לאחר עשיית ההסכם, ולכן ההודעה עומדת בתנאי הראשון שבתקנה 2(3), אולם ממועד זה ועד למועד מתן השירות היו רק 12 ימים שאינם ימי מנוחה, ולכן ההודעה אינה עומדת בתנאי השני שבתקנה, ולא חלה הוראת תקנה 5 בדבר דמי ביטול מופחתים. תנאי הביטול שהציגה המבקשת מיטיבים עם הצרכן, שכן הם כוללים דמי ביטול של 50% על הודעת ביטול שניתנה פחות מ-14 ימי עסקים ממועד תחילת הנופש, שלפי התקנות אינה מזכה בדמי ביטול. טענתם החלופית של המשיבים שלא ידעו על תנאי הביטול אינה מסייעת להם, שכן התנאים פורסמו, גם אם בדרך עקיפה מדי (הודעת ווטסאפ עם קישור), והם מיטיבים עם המשיבים. הערעור התקבל, פסק דינו של ביהמ"ש קמא בוטל והתביעה נדחתה בעיקרה, למעט חובת המבקשת להשיב למשיבים 50% מהתמורה.