תפ"ח 10758-09-18 מדינת ישראל - מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נ' ריינהורן

שכיחות המקרים בהם מנוצלת האנונימיות באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים גוברת וגוברת עד כי עבירות מסוג זה כונו "מכת מדינה" (גזר-דין, מחוזי ת"א, השופטים נויטל, חיימוביץ וביבי):

העובדות: הנאשם הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום האוחז 30 אישומים, לרבות עבירות מין רבות ושונות בקטינות, עבירות מרמה, איומים, מידע כוזב במחשב, התחזות כאחר, פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות. הנאשם, שהיה כבן 35 בעת ביצוע העבירות, יצר לעצמו זהויות בדויות של מספר נשים ופתח חשבונות על שם אותן זהויות באינסטגרם, במטרה ליצור קשר עם קטינות ובגירות ולפתותן במרמה להתכתב עמו ובהמשך להצטלם עבורו בעירום מלא או חלקי, ולבצע בעצמן מעשים מגונים, מעשי אינוס ומעשי סדום. 

נפסק: לא ניתן להתייחס לכלל האישומים בהם הורשע הנאשם כאל אירוע אחד. מדובר באירועים נפרדים. מדובר בנסיבות בהן הנאשם הורשע ב–30 אישומים בעבירות מין שונות, ובין היתר גרם אינוס, גרם מעשה סדום וגרם מעשה מגונה, והכול בנסיבות של מרמה, בריבוי עבירות, ובריבוי נפגעי עבירה, כאשר כל אישום ואישום מהווה מסכת נפרדת "סגורה" בפני עצמה, שבמרכזה עומדת מתלוננת ספציפית, עם מסכת התנהגות עבריינית קונקרטית מצד הנאשם כלפיה, וכך גם הנזק הספציפי שנגרם מביצוע העבירה לכל מתלוננת, בכל אישום ואישום. יש לקבל את עמדת התביעה ולקבוע כי כל אחד מהאישומים הוא "אירוע" נפרד.

התכלית העומדת בבסיס הענישה בגין ביצוע עבירות מין בקטינים, היא ההגנה על כבוד האדם, האוטונומיה של האדם וזכותו על גופו, שמירה על שלמות גופו של אדם, ביטחונו והגנה מפני פגיעה בו, ההגנה על זכותו של אדם שלא ייעשה בגופו שימוש בניגוד לרצונו וזכותו של אדם לצנעת גופו. אשר לכך שמדובר בעבירות במרחב הרשת, ללא מגע פיזי בין הנאשם לבין קורבנותיו, ובהתייחס לטענת ההגנה לפיה נסיבות ביצוע העבירות מיוחדות, הואיל וכולן בוצעו באמצעות מחשב, מבלי שהנאשם צילם או חשף את דמותו או גופו בפני הנפגעות - הרי שיש להדגיש כי אין בנסיבות אלו כדי להפחית מעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ואף אין בכך כדי להפחית מעוצמת הפגיעה הממשית בקטינות הקורבנות [עניין פלוני - ע"פ 2656/13].

עבירות מין המבוצעות דרך האינטרנט לא ייענשו בענישה מקלה, חרף העובדה כי מעשיו של התוקף מתבצעים במרחב הווירטואלי. גזירת דינם של עברייני מין הפועלים באינטרנט צריכה להלום את קלות ביצוע העבירה, פוטנציאל ההישנות שלה ופוטנציאל הפגיעה בקורבנות רבים [עניין כהן - ע"פ 6703/13; עניין פלוני - ע"פ 3792/18; עניין פלוני - בש"פ 2065/13]. לכל אלו יש להוסיף גם את האינטרס הציבורי ביצירת סביבה בטוחה לקטינים ברשת. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע עבירת שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה והפגיעה בפרטיות הם ערכי השמירה על הפרטיות והרגשת הביטחון האישי [עניין פלוני - ע"פ 1269/15].

הנאשם השתמש באתרים שונים ברשת והציג בפני קטינות ובגירות עמן התכתב, מצג שווא לפיו הוא סוכנת דוגמנות, מעצבת או מלהקת, המציעה להן לדגמן עבורה. במקרה שהנפגעות הביעו עניין, הציע להן הנאשם לעבור אודישן מצולם, בוואטסאפ או באינסטגרם, במסגרתו ביקש מהן לצלם עצמן, תחילה בלבוש מלא, בהמשך בלבוש חלקי או בבגד ים, ולבסוף בעירום, ולשלוח אליו את התמונות ואת סרטוני הווידאו בוואטסאפ, הכל תוך הבטחה שימחק אותן לאחר מכן. כתוצאה ממצג השווא, התכתבו עשרות קטינות עם הנאשם, וחלקן שלחו לו צילומי עירום שלהן, לרבות תצלומים וסרטונים של אקטים מיניים שביצעו בעצמן. את מרבית התכנים המצולמים מחק הנאשם ממחשבו, על מנת שלא יימצאו בו. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים העלה הנאשם תכנים מצולמים שקיבל מהקטינות לאחסון בשרתי "ענן" באינטרנט על מנת שיוכל לשוב ולהשתמש בהם.

מעשיו הרבים של הנאשם הם קשים, פוגעניים וזאת במיוחד לאור מיהות קורבנות העבירה – קטינות רכות בשנים, שהסכמתן לעשיית מעשים מיניים ושליחת תצלומיהן בעירום וסרטונים של אקטים מיניים שביצעו בעצמן, נלקחה במרמה תוך התחזות לאחר. העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות הפוגעות בנפשן של הקטינות ומעוותות את תפיסתן אודות יחסים אינטימיים בין המינים. נוסף על כך, הנאשם שוחח עם הקטינות על תכנים מיניים בוטים במיוחד, שאינם תואמים לגילן ובשלותן, ובחלק מהמקרים אף תכנים מיניים מעוותים. בנסיבות אלו מידת הפגיעה בערכים החברתיים עקב מעשיו של הנאשם היא קשה ומשמעותית. לנפגעות העבירה נגרמו נזקים מורכבים, קשים וברורים.

על מנת להסוות את מעשיו ולהקל על ביצועם, בין היתר, יצר הנאשם חשבונות אינסטגרם שונים, באמצעותם התכתב עם הקטינות, תוך גלישה באמצעות שרתי proxy. כן השתמש הנאשם בחשבונות דוא"ל אנונימיים. לצורך כך התקין הנאשם במחשבו האישי תוכנה של NordVPN שאפשרה לו לגלוש באופן אנונימי ברשת. כן התקין הנאשם במחשבו דפדפן TOR, המיועד לגלישה ב"רשת אפלה" באנונימיות, ועוד. נסיבות אלה מלמדות באופן מובהק כי הנאשם תכנן את ביצוע העבירות וכי עשה זאת באופן יזום ומחושב. מהאמצעים הרבים בהם השתמש הנאשם על מנת לבצע את העבירות ועל מנת להסוות את זהותו תוך ביצוע אותן עבירות - עולה תחכום רב, שאיפשר לנאשם להמשיך ולפעול. הנאשם פעל בעורמה, תחכום ומניפולטיביות כדי לרכוש את אמונן של המתלוננות ולשכנען לבצע את הנחיותיו. 

במקרה זה אין מקום לסטות ממתחם הענישה בכלל ומפאת שיקולי שיקום בפרט. בעבירות מסוג העבירות אותן ביצע הנאשם נדרשת, בנוסף לשיקולי הרתעת הנאשם מביצוע עבירות נוספות, אף הרתעת הציבור בכללותו מפני ביצוען, שכן שכיחותם של המקרים המובאים לפתחו של ביהמ"ש, בהם מנוצלת האנונימיות של רשת האינטרנט לצורך ביצוען של עבירות מין באחרים, ובפרט בקטינים, גוברת וגוברת עד כי עבירות מסוג זה כונו "מכת מדינה". על הנאשם נגזרו 14 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי כולל בסך 262,500 ש"ח לנפגעות העבירה וחילוט והשמדה של כל המדיה המגנטית שנתפסה ברשות הנאשם.