ע"פ 1269/15 פלוני נ' מדינת ישראל

(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים דנציגר, עמית וזילברטל): ערעור על גזר-דינו של ביהמ"ש המחוזי בי-ם מיום 6.1.2015 [תפ"ח 50739-01-14. קובץ גזר-הדין באדיבות מאגר המידע המשפטי "נבו"]. המערער הורשע, לפי הודאתו, בעבירות רבות של מעשים מגונים, בעשרות עבירות של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין בידי אחראי, בעבירת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, במאות עבירות של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ובמספר עבירות של פגיעה בפרטיות. לפי האישום, המערער צילם תמונות וסרטונים של בתו הקטינה, ללא ידיעתה, בעת שישנה והתקלחה, לעתים בהיותה ערומה. המערער העלה את התמונות לאתר שיתוף קבצים, בתיקיות הפתוחות לצפיית הרבים ובתיקיות סגורות בסיסמה שאותה מסר לאחרים. המערער גם שלח לאחרים, בדוא"ל ובאמצעות תוכנות ואפליקציות, סרטונים ותמונות של בתו ושל אחייניתו בת ה-13, שצולמו ללא ידיעתן. לצורך צילום חלק מהחומרים הציב המערער מכשירי טלפון נייד ומחשבי לוח בחדר המקלחת ובשירותים. בנוסף, החזיק המערער תכנים פדופיליים ובהם תמונות (של בתו ושל קטינים שאינם מזוהים) וסרטונים. ביהמ"ש המחוזי גזר על המערער 7 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי בסך 20,000 לבת ו-7,000 לאחיינית. מכאן הערעור. נפסק - דין הערעור להידחות.
  • הפסיקה טרם עסקה באופן סדור במקרה דומה בנסיבותיו. קיימת פסיקה עניפה העוסקת בעבירות מין שונות המבוצעות באינטרנט ובמרחב הווירטואלי, אך לרוב מדובר במקרים בהם קורבן העבירה מודע למעשי העבריין בעת ביצוע העבירות (הטרדות מיניות בחדרי צ'ט או באמצעות מצלמות רשת, פיתוי באמצעות הרשת). עבירות קרובות נוספות במרחב הווירטואלי נוגעות להחזקת ופרסום חומרי תועבה של "פורנוגרפיית ילדים". בעבירות אלה קורבן העבירה לרוב אינו מודע לשימוש שנעשה בתמונותיו.
  • במקרה הנדון, צירוף הנסיבות הייחודי נובע מכך שהמערער פעל אמנם באופן אקטיבי ליצירת התמונות. עם זאת, בעת ביצוע העבירות ויצירת החומר הפורנוגרפי, נפגעות העבירה לא היו מודעות למעשיו. חוסר המודעות של נפגעות העבירה קיים, לפחות לעת הזו, גם ביחס להפצת הצילומים באינטרנט. נסיבות אלה מקשות על מציאת מתחם הענישה הנוהג.
  • יש להבחין בין שני השלבים במעשי המערער - שלב יצירת התמונות ושלב פרסומן. יצירת חומרי תועבה בכלל, ושל קטינות בפרט, גם ללא ידיעת הקורבנות, היא עבירה פוגענית המצדיקה ענישה מחמירה. המערער במקרה דנן לא הסתפק ביצירת החומר הפורנוגרפי, אלא אף פרסם אותו בדרכים מקוונות שונות לשימוש המתעניינים בחומר מסוג זה. בכך פגע המערער בערכים מוגנים נוספים והוסיף לנזקים שנגרמו לבתו ולאחייניתו.
  • האיסור על החזקת ופרסום חומרים פורנוגרפיים נועד למנוע שני נזקים עיקריים. הנזק הראשון הוא פגיעה בכבוד הילדים ופרטיותם. הנזק השני הוא פגיעה פיזית-מינית בילדים. מעשיו של המערער, אשר פרסם ברבים תמונות של אחייניתו ובתו, לעתים בפנים גלויות, עשויים לגרום לנזקים רבים בהווה ובעתיד, שקשה לאמוד את היקפם בעת זו. אין מקום להתערבות בקביעת מתחמי הענישה שקבע ביהמ"ש המחוזי או בקביעת העונש בתוך המתחם שנקבע. צירוף מעשיו של המערער ונסיבותיהם החמורות אינם מצדיקים התערבות כאמור. 
  • העבירות בהן הורשע המערער, על נסיבותיהן, חושפות מסכת מעשים קשה וכואבת. במספר רב של אירועים נפרדים, ניצל המערער את האמון לו זכה מצד משפחתו, פגע בפרטיותה של בתו הקטינה פגיעה שחומרתה מהקשות שניתן להעלות על הדעת, וחילל את זכותה לפרטיות, לכבוד ולאוטונומיה על גופה. אף שמעשי המערער כללו סדר פעולות שכל אחת מהן כשלעצמה עשויה להקים חבות בפלילים, שילובם של המעשים הוא שהופך את המקרה לייחודי ונדיר בפסיקה ואף יש לבסס בו חומרה יתרה הנגזרת מהאופן שבו התנהל המערער, תוך שהוא מודע למשמעות מעשיו ומבחירתו להמשיך בהם כל העת עד לתפיסתו.
  • חומרים המופצים באינטרנט מועברים במהירות רבה לנמענים רבים ובלתי מזוהים, ולעיתים קרובות באירועים מסוג זה "את הנעשה אין להשיב". יש להוסיף לכך את הקושי של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות רשת, אשר תכיפותן הולכת וגוברת, ובפרט עם הפצתם באינטרנט של חומרים פוגעניים. ריבוי טלפונים ומכשירים חכמים הכוללים מצלמות באיכות גבוהה, וצמיחתן של של רשתות חברתיות וירטואליות מסוגים שונים, המאפשרים לכל אדם להפיק ולפרסם תכנים ויזואליים בהינף לחיצת עכבר, ללא מנגנון בקרה ותוך שמירה על אנונימיות מירבית.