הוכפל שיעור הפיצוי ביחס לדברי לשון הרע בשיחת פייסבוק בין 8 אנשים (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [ת"א 50905-09-16], שקיבל את תביעת המערער לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, והורה למשיבה לפצותו ב-5,000 ש"ח ולשאת בהוצאות בסך של 1,000 ש"ח. הערעור התמקד בשאלת גובה הפיצוי. המשיבה לא ערערה על פסק הדין. המערער טען כי שעה שנקבע כי המשיבה פרסמה כלפיו לשון הרע, לא היה זה סביר לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 5,000 ש"ח בלבד. התביעה עסקה בפרסומים שביצעה המשיבה במסגרת שיחה (צ'אט) אינטרנטית בקבוצת פייסבוק, בתגובה לדיון שנפתח על-ידי צד שלישי.

נפסק: יש מקום להגדיל את סכום הפיצוי שנפסק, אך לא כמבוקש על-ידי המערער. הפרסום שנעשה על-ידי המשיבה אינו ברמת החומרה שב"כ המערער מבקש לייחס למשיבה ובוודאי שאין בו זדון. המשיבה מביעה בפרסום הסתייגות מנחרצות הטענות נגד המערער. הפרסום הוא בקבוצה קטנה של 8 אנשים. השיחה התנהלה בקבוצת פייסבוק במשך כיממה או מעט יותר. סכום הפיצוי צריך להיות על הצד הנמוך, כפי שאכן סבר ביהמ"ש קמא. 

למרות האמור, משנקבע כי אין מדובר בזוטי דברים וכי פרסום (גם אם מסויג) בנוגע לכך שייתכן ואדם הוא מטריד מינית, הוא פרסום שעלול לגרום לעוגמת נפש. פיצוי כפי שנקבע הוא נמוך גם מהרף התחתון של פיצוי שאמור להיפסק במקרים דומים. אין הלימה בנסיבות העניין בין קביעת ביהמ"ש קמא לעניין האחריות, ובין סכום הפיצוי. יש להכפיל את סכום הפיצוי ל-10,000 ש"ח, ההולם יותר את הנסיבות. לא נמצא לנכון להתערב בהוצאות שנפסקו. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסך 4,000 ש"ח.

עדכון: ביום 18.11.2019 דחה בית המשפט העליון (השופטת דפנה ברק-ארז) בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על פסק-הדין לעיל, בה הלין המערער על סכום הפיצוי שנפסק לזכותו ועל כך שביהמ"ש המחוזי נמנע מלהורות למשיבה להסיר את הפרסומים. נפסק כי עניינו של המערער נידון בפני 2 ערכאות, ובשתיהן ניתנו פסקי דין המבוססים על ממצאי עובדה ועל יישומו של הדין הקיים. ביהמ"ש לא השתכנע כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין, או כי הסוגיות שהועלו מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינים של הצדדים [רע"א 6592/19 קליגמן נ' הפטר].