הוראות המכרז אינן גוברות על הוראות חוק הספאם (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, השופט עופר יובל, 26.4.2026):
העובדות: הנתבעת (חברת ביטוח) שלחה לתובע (עו"ד בשירות המדינה) הודעה על זכייתה במכרז שפרסם החשב הכללי לביטוח רכב פרטי של עובדי מדינה והצעה לבטח את רכבו הפרטי אצלה. התובע טען כי בהודעה זו ובהודעות נוספות ששלחה, הנתבעת הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי ההודעות נשלחו לתובע בהתאם לתנאי המכרז, שחייבו אותה בשליחת הודעה על זכייתה לכל עובדי המדינה שנמנים על רשימת המבוטחים בשנה הקודמת (כשהתובע הופיע ברשימה זו).
נפסק: הנתבעת עונה להגדרת "מפרסם" וההודעות נשלחו בטקסט ובדוא"ל, הם אמצעים שהחוק חל עליהם. הצדדים נחלקו בשאלה האם ההודעות הן "דבר פרסומת", כאשר הנתבעת טענה כי מדובר בהודעות אינפורמטיביות. יש לדחות את טענת הנתבעת כי עצם החובה בהוראות המכרז לשלוח הודעות על זכייה מוציאה את ההודעות ממסגרת החוק. הוראות המכרז אינן גוברות על הוראות החוק ואף לא סותרות אותן. הוראות המכרז מתייחסות לחובה החוקית לשמור על פרטיות הנמען וקובעות מנגנונים שונים להבטיח כי הודעות תישלחנה רק למי שנתן הסכמה מפורשת לכך, בצירוף אפשרות הסרה, ולא יותר מ-4 פעמים. הוראות המכרז דרות בכפיפה אחת עם הוראות החוק. אמנם, ראשיתן של ההודעות שנשלחו לתובע בהודעה על זכיית הנתבעת במכרז, אך המשכן בהזמנת הנתבע לחדש את הביטוח אצל הנתבעת, הבטחת הטבה כספית למחדשים והפניה לאתר הנתבעת לצורך רכישת פוליסה. מדובר בהודעה שיווקית שמטרתה לעודד את הנתבע לרכוש פוליסת ביטוח אצל הנתבעת. הוראות המכרז עצמן המחייבות את הנתבעת לשלוח הודעות למי שנכלל ברשימה שקיבלה (ושנתן הסכמתו בשנה שקדמה) מורות כי המטרה היא ייעול תהליך ההצטרפות ופניה יזומה לצורך רכישה / חידוש פוליסת ביטוח הרכב. ההודעות הן "דבר פרסומת".
יש לדחות את טענת הנתבעת לגבי 2 ההודעות האחרונות, שנשלחו לתובע לאחר שהחל בהליך של רכישת פוליסה ובטרם השלים את ההליך. הגדרת 'דבר פרסומת' אינה מבחינה באשר לתוכן ההודעה, כל עוד מטרתה לעודד את הנמען ברכישת השירות. הודעות המעקב שנשלחו לתובע הן הודעות שיווק לכל דבר, הכוללות הזמנה להמשיך בתהליך הרכישה ואפשרות לקישור ישיר להמשך התהליך. מטרת החוק להגן על הציבור מפני הודעות מטרידות. אין כל הבדל בין הודעה המזמינה להתחיל בתהליך רכישה לבין הודעה המזמינה להמשיך בתהליך שטרם הושלם, בהעדר הסכמה מפורשת. זכותו של מי שהחל בהליך רכישה שלא להמשיך בהליך ולקחת את גורלו בידיו, ללא צורך ב"תזכורות" של חברת הביטוח.
התובע טען כי לא הסכים לקבל דברי פרסומת מהנתבעת, ואף הפנה לתכתובות בין הצדדים בשנים שקדמו בהן ביקש מפורשות שלא לקבל דברי פרסומת, והנתבעת אף אישרה כי קיבלה את דרישתו ותפעל לפיה. התובע אף טען כי הנתבעת שילמה לו פיצויים על שליחת הודעות שלא כדין. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח הסכמה מפורשת של התובע. הנתבעת נמנעה לפעול לפי דרישת התובע ולהוציא אותו מרשימת התפוצה. לנוכח דרישתו המפורשת של התובע שלא לקבל דברי פרסומת מהנתבעת, ולנוכח ביטול הסכמתו להיכלל ברשימה שתועבר לחברה שתזכה במכרז, יש לקבוע כי לא ניתנה הסכמתו המפורשת של התובע. אין במחדלו של התובע לבקש את הסרת שמו לאחר קבלת ההודעה הראשונה כדי לפטור את הנתבעת מהאיסור לשלוח אליו דברי פרסומת. לכל היותר, הדבר עשוי להילקח בחשבון בשאלת גובה הפיצוי שיקבל על כל הודעה שנשלחה אליו שלא כדין (5 הודעות). הנתבעת תפצה את התובע ב-1,000 ש"ח עבור ההודעה הראשונה, ב-750 ש"ח עבור ההודעה השניה והשלישית, וב-500 ש"ח עבור ההודעות הרביעית והחמישית. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות בסך 800 ש"ח (סה"כ 4,300 ש"ח).