(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת סיגל דומניץ סומך): חוק הספאם אינו חל על שיחות טלפוניות שיווקיות אנושיות, אך לתובע עילת תביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות.

העובדות: התובע טען כי קיבל שיחות טלפון שיווקיות רבות מנציגי הנתבעת, למרות שפעם אחר פעם ביקש כי יחדלו מלהתקשר אליו. התובע עתר לחיוב הנתבעת בפיצוי של 1,000 ש"ח בגין כל שיחה (10 שיחות, 8 מהן הוקלטו על-ידי התובע). הנתבעת טענה כי את השיחות ביצעו משווקים חיצוניים וכי התובע לא פנה אל הנתבעת במישרין בבקשה להסיר את פרטיו ממאגר השיווק. בנוסף, הנתבעת טענה כי הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אינן חלות על שיחות טלפון.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. שיחות טלפון שיווקיות אינן נופלות בגדר דבר פרסומת אסור לפי חוק התקשורת [עניין כהן - רת"ק 31757-03-17]. עם זאת, לתובע עילת תביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לפיו ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק במידה ותוכח הטרדה. שיחות חוזרות ונשנות אל התובע בניסיון לשכנעו להצטרף לשירותי הנתבעת, בעת שהתובע מבקש מהנציגים כי יחדלו מכך, מהוות הטרדה. 

אין לקבל את טענת הנתבעת כי היה על התובע לפנות אליה במישרין. יש לראות בנציגים שהתקשרו אל התובע, והזדהו כנציגי הנתבעת, כשליחי הנתבעת גם לצורך בקשות ההסרה של התובע. התובע זכאי לפיצוי בגין הטרדתו. יש לקחת בחשבון כי מדובר על 8-10 שיחות, שנערכו במשך שנה ומחצה, כל אחד של שניות ספורות. הנתבעת תפצה את התובע ב-3,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 350 ש"ח.