(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם אורן כרמלי): מחיר שגוי שפורסם באתר מחייב את המוכרת.
העובדות: תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנת הצרכן. הנתבעת לא הסכימה למכור לתובע מכשיר טלוויזיה במחיר שפורסם באתר האינטרנט שלה, לאחר שטענה כי מדובר בטעות סופר. התובע חיפש לרכוש טלוויזיה במחיר שלא יעלה על 1,500 ש"ח ונתקל בהצעה באתר הנתבעת לרכישת טלוויזיה של Hisense, במחיר של 1,349 ש"ח (כאשר המחיר הוצג כהנחה ממחיר של 14,990 ש"ח).
התובע ביצע את ההזמנה, אך לאחר זמן קצר יצרה עמו קשר נציגת הנתבעת והודיעה לו כי מדובר בטעות וכי מההצעה נשמטה הספרה "0". הנתבעת הודיעה לתובע על ביטול העסקה, בהתאם לתקנון האתר. התובע טען כי לפי סעיף 17ב(ד) לחוק, חייבת הנתבעת לאפשר לו לרכוש את הטלוויזיה במחיר שהוצג בפרסום.
נפסק: יש לקבל את טענת התובע כי משלא הסכימה הנתבעת למכור לו את המוצר שביקש לרכוש במחיר שהוצג, הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן. סעיף 17 לחוק ("חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב") מסדיר הן את עצם חובת הצגת מחיר המוצר וכן קובע את הכלל למקרה של פער בין המחיר המוצג על-גבי המוצר לבין המחיר בקופה בעת התשלום עליו.
תכלית הסעיף היא לממש את זכות הצרכן לדעת, קודם לרכישת המוצר, את מחירו וזאת על-מנת שיוכל לכלכל את צעדיו [עניין סופטסייל - ת"ק 2385/07]. היבט נוסף של חובת הצגת המחיר היא לאפשר לצרכן לממש את זכותו לבחור במוצר המשתלם לו ביותר. סעיף 17ב(ד) עניינו סיטואציה של פער בין המחיר שהוצג למחיר שנגבה בפועל בקופה. הסעיף קובע כי במקרה של פער כזה יהיה המחיר שהוצג על המוצר למחיר המחייב.
בנסיבות אלה היה זכאי התובע לרכוש את הטלוויזיה במחיר שהוצג באתר, גם אם מדובר במחיר שפורסם בטעות. הסעיף הרלבנטי בתקנון הרכישה עליו התבססה התובעת אינו חלק, וזאת לאור הוראות סעיף 36 לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי הוראותיו הן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן בכל הסכם אחר.
מקום בו לא עמד עוסק בהוראות החוק רשאי ביהמ"ש לפסוק פיצוי לדוגמה לטובת הצרכן, וזאת עד לגבול הפיצוי הקבוע בסעיף 31א(א)(5) לחוק. אין חובה קטגורית לפסוק פיצוי ובידי ביהמ"ש מצוי שיקול הדעת באשר לגובהו.
מדובר בטעות בהזנת נתונים לאתר הנתבעת, שהובילה להנחה לא סבירה של 90% ממחיר טלוויזיה 75 אינץ', המשודרת בשיטה חדשנית. לא מדובר בניסיון הטעיה של הצרכנים או בטריק שיווקי, אלא בטעות סופר כנה של השמטת ספרה. התובע היה מודע לכך שמדובר בהצעה לא סבירה לסוג הטלוויזיה שמצא ואיכותה.
ביהמ"ש ער לפסיקה בעניין לחמי [ת"ק 5331/06] אליה הפנתה הנתבעת, אך אם טענה של טעות קולמוס תתאפשר כטענת הגנה, יהיה בכך למעשה לאיין את הוראות סעיף 17ב(ד) לחוק. פסק-הדין בעניין סוטלימן [ת"ק 11658/05] שונה מענייננו, שכן שם הוכחה תקלה באתר ומאותו טעם לא נפסק פיצוי. כדי לעודד את הנתבעת להקפיד הקפדה יתרה על פרסומים מטעמה, עליה לפצות את התובע ב-1,000 ש"ח וכן 300 ש"ח הוצאות משפט.