סע"ש 24067-09-16 שטטר נ' פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ

(החלטה, אזורי לעבודה נצרת, השופט ד"ר טל גולן): בקשה לקבלת דו"ח איכון סלולרי של עובד לשעבר אינה מידתית ופוגעת בפרטיות מעבר לנדרש, אף שמדובר במידע רלוונטי לבירור המחלוקת.

העובדות: בקשת הנתבעת לקבלת דו"ח איכון (לתקופה של חודשיים) למכשיר טלפון נייד של התובע, שניתן לו על-ידי הנתבעת לצרכי עבודתו. עניין התביעה בעילות שונות ממשפט העבודה, לרבות פיטוריו של התובע מהנתבעת. הנתבעת טענה כי בתקופה שקדמה לפיטוריו התובע לא היה עסוק בתפקידו כסוכן מכירות, אלא בעיסוקים אחרים על חשבון עבודתו וכי דו"ח האיכון יוכל לשפוך אור על מקום הימצאותו של התובע בעת הרלבנטית. התובע התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי היא אינה מידתית ופוגעת בפרטיותו, ללא שהיה מודע במהלך עבודתו לאפשרות לאיכון מקום הימצאותו בכל שלב.

נפסק: לפי תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991, וההלכה הפסוקה, ביה"ד ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך. יש לדחות את הבקשה, אף שהמידע המצוין בה אכן רלוונטי לתביעה ומתקיימת זיקה בין המידע המבוקש לבין העילה הספציפית, היות שנושא ההזנחה הנטענת של התובע את מקום העבודה הועלתה על-ידי הנתבעת עוד בעת פיטורי התובע.

עם זאת, בהיבט הרחב, מדובר במידע שגילויו יפגע בפרטיות התובע באופן שאינו מידתי ומעבר לנדרש. מהפן הנורמטיבי, מדובר בבקשה שאינה עולה בקנה אחד עם פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה ויש לדחות את טענת הנתבעת כי הלכת איסקוב [ע"ע 90/08] אינה רלבנטית לעניין. בעניין איסקוב נקבע כי כדי לפגוע בפרטיותו של עובד (שם ביחס לעיון בדוא"ל) על המעסיק לקבוע מדיניות ברורה וקוד התנהגות בנוגע לשימוש במחשב, ליידע את העובדים באשר למדיניות, לעגן את העקרונות במפורש בחוזה העבודה ובתקנון הנוהג במקום העבודה וכן לשמור על עקרון המידתיות. כן נקבע כי פעולות המעסיק צריכות להיות מוגדרות בגבולותיהן, חוקיות ובתום לב.

הנתבעת לא הוכיחה דבר מאלה. לא הוכח שקבעה מדיניות ברורה ביחס לשימוש בטלפון הנייד שסיפקה לתובע, או כי יידעה את התובע בדרך כלשהי כי קיימת אפשרות כי במועד כזה או אחר תנטר את מיקומו באמצעות הטלפון. ברי כי מקום הימצאו של פלוני בכל רגע נתון הוא מידע פרטי, וגילויו של מידע זה עשוי לעלות כדי פגיעה בפרטיותו. בעניין עיריית קלנסווה [עס"ק 7541-04-14] נקבע כי ההלכות שהותוו בעניין איסקוב יפות בשינויים המחויבים אף ביחס לאפשרויות העומדות למעסיק באשר למעקב אחר שעות העבודה של העובדים, רישומן ומניעת דיווחים כוזבים. 

קו ישיר ורציף נמתח בין מעקב מעסיק אחר עובדיו באמצעות הטלפון הנייד, לבין רישום נוכחות של עובדים באמצעות שעון נוכחות ביומטרי. מעסיק אכן יכול לבצע שתי פעולות אלה ובהתאם לפררוגטיבה הניהולית המוקנית לו, אולם לשם כך עליו לעמוד בהנחיות הלכת איסקוב והלכת עיריית קלנסווה ובמקרה זה לא כך הדבר. 

מהפן העובדתי, אין מדובר בבקשה סבירה ומידתית. העובדה שהבקשה צומצמה לתקופה של חודשיים אין משמעה כי מדובר בבקשה מידתית. מדובר בפרק זמן ארוך דיו שבו התובע נדרש לחשוף את מקום הימצאו כמעט בכל רגע נתון. לא נסתרה טענת התובע כי הצו המבוקש מתייחס גם לשעות שלאחר שעות העבודה. הנתבעת תוכל להוכיח את טענת ה"עבודה הפרטית" של התובע באמצעים אחרים, באופן שלא יפגע בפרטיות התובע בצורה לא מידתית. ההלכות אליהן הפנתה הנתבעת אינן רלוונטיות, שכן באותם מקרים התובע/העובד הוא זה שביקש את דו"ח האיכון אודותיו.