תושב המועצה לא הוכיח כי חסימתו מחשבונות הפייסבוק היא עוולה נזיקית (פסק-דין, שלום נתניה, השופט חילמי חג'וג', 29.3.2026):

העובדות: תביעה לפיצוי כספי בעילות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות, בטענה כי התובע נחסם שלא כדין מחשבונות הפייסבוק של הנתבעת 1, ראש המועצה המקומית תל-מונד, ומעמוד הפייסבוק של המועצה (הנתבעת 2). התובע הוא עו"ד ותושב תל-מונד. 

נפסק: התביעה נדחתה. לתובע אין עילת תביעה נגד הנתבעות. התובע טען כי התנהלות הנתבעות, שחסמו אותו מחשבונות הפייסבוק, מקימה את עוולת הפרת חובה חקוקה ורשלנות מכוח פקודת הנזיקין וכנגזרת מהפרת החובה החקוקה נפגע כבודו המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ונפגע חופש הביטוי והחופש לביקורת שהם זכויות חוקתיות. טרם הוכרעה השאלה האם ניתן לפסוק פיצוי בגין הפרת זכות יסוד חוקתית מחוץ לתחום דיני הנזיקין. שיטת המשפט שלנו טרם הכירה ב"עוולה חוקתית" כעילת תביעה עצמאית וישירה המאפשרת פסיקת פיצויים בנזיקין. הוראות חוק היסוד הן הוראות כלליות ועקרוניות, המהוות סטנדרט התנהגות נורמטיבי. על מנת לקבל סעד כספי בשל פגיעה בזכות חוקתית על התובע להראות פגיעה בהתאם לעוולות הנזיקיות הקלאסיות, כגון רשלנות או הפרת חובה חקוקה ספציפית ולא להסתמך על חוק היסוד כשלעצמו.

התובע טען כי נחסם מגישה לחשבונות הפייסבוק של הנתבעות וכי עצם החסימה מהווה הפרת חובה חקוקה ורשלנות מכוח פקודת הנזיקין. התובע לא ביסס את הטענה כי הנתבעות הפרו הוראת חוק בפקודת הנזיקין. התובע לא הצביע על הוראת חיקוק שהופרה מצד הנתבעות ביחס לפעולת החסימה הנטענת ולמעשה מדובר בטענה שאין לה כל בסיס או על מה לסמוך. התובע לא הוכיח יסודות עוולת הרשלנות ביחס למי מהנתבעות וכתב התביעה שהגיש אינו מפרט באופן המינימלי מהן יסודות עוולת הרשלנות המיוחסות לנתבעות. לכן אין להידרש גם לטענות התובע על סיווג החשבונות כציבוריים או פרטיים.