עפ"ג 32499-07-15 כהן נ' מדינת ישראל

(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטים שפסר, בוסתן ובורנשטין):

העובדות: שני ערעורים על גזר-דינו של ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"פ 33837-09-13], במסגרתו הורשע המערער, בעקבות הודייתו, בכתב אישום שכלל 11 אישומים של עבירות פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והפרת הוראה חוקית. על המערער נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי ופיצוי כספי למתלוננות (בסך כולל של 80,000 ש"ח). כן חולטו כל האמצעים הטכנולוגיים ששימשו לביצוע המעשים.

לפי האישום, המערער ניצל את אמונן של נשים צעירות, צילם אותן במצבים אינטימיים ללא ידיעתן ואף יצר תמונות פיקטיביות בהן הן נחזות להיראות באופן פרובוקטיבי וחושפני. המערער הפיץ את התכנים המיניים ברחבי האינטרנט תוך חשיפת זהותן המלאה של המתלוננות ואף קישר את התכנים לעמודי הפייסבוק האישיים שלהן. המערער ערער על חומרת העונש והמדינה ערערה על קולת העונש.

נפסק: המערער, ב-11 הזדמנויות, פגע בארבע נשים צעירות. עם שלוש מהן היה במערכת יחסים זוגית. הרביעית היתה קטינה. שתיים מהנפגעות הוא צילם, ללא ידיעתן, במצבים אינטימיים והפיץ את תמונותיהן באינטרנט כשאחת מהן תוך ציון שמה, לגבי שתי הנפגעות האחרות הוא יצר תמונות פיקטיביות בהן הן נחזות  באופן פרובוקטיבי וחושפני והפיץ גם תמונות אלה באינטרנט תוך שהוא חושף את זהותן המלאה של המתלוננות. כל זאת עשה לצורך גירוי וסיפוק מיני שלו. המערער לא חדל ממעשיו וגם לאחר שנחקר באזהרה.

אין צורך להכביר מילים על הנזק הנפשי הקשה שגרם המערער למתלוננות. ביהמ"ש סבר, כפי שסבר בית משפט קמא, כי אין מקום לפצל את העבירות או האישומים ולקבוע מתחמ  י ענישה נפרדים לסוגי העבירות או לאישומים ויש להתייחס אל כל האישומים כאל מסכת אירועים אחת שקיים ביניהם קשר הדוק, כפי שקבע בית המשפט קמא. אין גם מקום להתערב במתחם הענישה שקבע ביהמ"ש קמא. המעשים בוצעו בשיטתיות, הם לא בוצעו באופן ספונטני אלא תוך תכנון מוקדם, המעשים בוצעו במשך שנים ובמספר הזדמנויות.

       המערער ביצע את המעשים לצורך סיפוק מיני ולא עשה כל מאמץ להקטין את נזקי הנפגעות ולמחוק את החומרים שהפיץ באינטרנט. נהפוך הוא. יש לדחות את ערעור המערער על קולת עונשו ולקבל את ערעור המדינה, כך שעונש המאסר בפועל שהוטל על הנאשם יעמוד על 15 חודשים.