לפני ימים ספורים (20.11.2025) פרסמה הממשלה להערות הציבור את תזכיר חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל)(תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025. תזכיר התיקון החמישי לחוק מציע להאריך את תוקף הוראת השעה עד ליום 31.12.2026 - תוך שהוא מנתק את זיקת החוק "לפעולות הצבאיות המשמעותיות" - כך שהפעלת הסמכויות מכוחו לא תהיה תלויה במצב הלחימה. בנוסף, התזכיר מציע לצמצם את עילות ההפעלה שבו, כך שביחס לצה"ל הסמכות תהיה רק ביחס לעילה הנוגעת לשמירת רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל, וביחס לשב"כ תינתן הסמכות ביחס לחלק מתפקידיו.
תקציר הפרקים הקודמים:
- ביום 14.10.2023, שבוע לאחר אירועי 7.10, התקינה הממשלה תקנות שעת חירום שהסמיכו את צה"ל לחדור למחשבים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות, ולמחוק, לשבש או להפריע לפעולתם - גם ללא ידיעת בעל המחשב - והכל לצורך סיכול או מניעה של גישה לצילומים שהן מפיקות, אם יש בהם כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל בלחימה. תקנות משלימות הותקנו לטובת שירות הביטחון הכללי. תוקף התקנות נקבע לשלושה חודשים.
- התקנות הוסיפו את התנאים הבאים להפעלת הסמכות - החדירה והפעולה בחומר מחשב נדרשות באופן מיידי ודחוף; לא ניתן, באופן סביר ובפרק הזמן הדרוש, לקבל את הסכמת בעל חומר המחשב ולא ניתן באופן סביר להשיג את המטרה בדרך אחרת שפגיעתה בזכויות פחותה. התקנות אף קבעו סייגים: הסמכויות לפיהן תופעלנה בהתאם לצורך ולתקופות הזמן הקצרות ביותר הנדרשות בנסיבות העניין; בתוך זמן סביר מתום הנסיבות שהצריכו את ביצוע הפעולה, יפעל צה"ל להשבת המצב לקדמותו, "ככל שהדבר אפשרי"; צה"ל יידע את מערך הסייבר הלאומי והשב"כ והרמטכ"ל ידווח, אחת לשבועיים, ליועצת המשפטית לממשלה על מספר החיילים המוסמכים ותפקידם, על מספר המחשבים ועל סוגי הפעולות העיקריות שבוצעו; נאסר על צה"ל להשתמש ולשמור מידע לרבות ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם.
- בחודש דצמבר 2023 התקנות בוטלו והוחלפו בחוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. החוק קבע כי בשל מתקפת הטרור והלחימה המתמשכת, החליטה הממשלה כי קיים חשש מפני גישה למידע חזותי המופק ממצלמה נייחת, שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל, וכן את ביטחון המדינה לפי ייעוד שב"כ ותפקידיו. החוק, בדומה לתקנות, הסמיך את חיילי צה"ל ועובדי שב"כ, בעלי מיומנות נדרשת, לבצע חדירה ופעולה בחומר מחשב, אף ללא ידיעת בעל חומר המחשב, המשמש להפעלת מצלמה נייחת (זאת, משלא ניתן לקבל את הסכמת בעל חומר המחשב לחדירה ולפעולה בחומר מחשב בפרק הזמן הדרוש). הסדרת הנושא בחוק היתה לראשונה לתקופה של 6 חודשים מיום פרסומו [לעיון בהצעת החוק] [לעיון בתזכיר החוק].
- מאז חקיקתו של החוק, הוא המדינה תיקנה אותו 4 פעמים עצמאיות ונפרדות (וכעת, כאמור, פעם חמישית). התיקון הראשון לחוק האריך את הוראות השעה עד ליום 31.12.2024; התיקון השני לחוק נקבע במסגרת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; התיקון השלישי לחוק האריך את הוראת השעה עד ליום 30.6.2025; והתיקון הרביעי לחוק האריך את הוראת השעה עד ליום 31.12.2025.
התזכיר לתיקון החמישי לחוק פתוח להערות הציבור עד ליום 30/11/2025 בשעה 08:00, באמצעות אתר החקיקה הממשלתי. לפי התזכיר, עמדת צה"ל ושב"כ היא שבהתאם להערכות המקצועיות על חומרת איומי הסייבר העדכניים, והסיכונים המשמעותיים הנשקפים מהם, ולאור מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר הישראלי, הצורך בסמכויות לצורך התמודדות ראויה מפני גישה של גורמי אויב למידע חזותי ממצלמות נייחות עומד בעינו, וזאת אף ככל שתיפסק הלחימה. לכן, התזכיר מציע לקבוע שההסדר בהוראת השעה יחול ללא תלות בהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות (ולכן אף מציע התזכיר לשנות את שמו של החוק ולהסיר ממנו את המילים "חרבות ברזל").
התזכיר מציע לקבוע כי הסמכות לחדירה לחומר המחשב תוגבל למקרים בהם הדבר חיוני לסיכול או למניעה של גישה למידע חזותי המופק ממצלמה נייחת, שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, על בסיס תשתית עובדתית פרטנית, לפי ייעוד שב"כ ותפקידיו הבאים: סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו; אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה; פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה. בנוסף, התזכיר מציע לצמצם את המקרים בהם תופעל הסמכות על ידי "קצין מוסמך", למקרים בהם יקבע שיש צורך בחדירה לחומר המחשב והפעולה בו לשם שמירה על רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל.