שתי עתירות נוספות לבג"ץ נגד התקנות לבדיקת תנועת חולי קורונה

שתי עתירות נוספות הוגשו היום לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד הפעלת הסמכויות החדשות לאיכון תנועתם של חולי קורונה, לפי התקנות לשעת חירום שהותקנו ביום ב'. העתירות, שהוגשו על-ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל וארגון עדאלה, מצטרפות לעתירתו של עו"ד שחר בן מאיר (בג"ץ 2109/20 - שהדיון בה יתקיים מחר בשעות הבוקר בפני הנשיאה חיות, ביחד עם השופטים מלצר וסולברג). 

כזכור, הממשלה אישרה חקיקה שהשלכתה על הפרטיות מרחיקת לכת: תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת חולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו.

ביחד עם התקנות המסמיכות את השב"כ אושרו גם תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 המתקנות את חוק נתוני תקשורת ומסמיכות קצין משטרה לקבל, ללא צו שיפוטי, נתוני מיקום של חולה המצויים באותה עת במאגר המידע של בעל רישיון בזק, לצורך אזהרת הציבור או אדם מסוים, כדי למנוע או לצמצם את התפשטות הקורונה. בכלל זה אפשר לקבל נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד, לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד.

האגודה לזכויות האזרח בישראל (באמצעות עוה"ד דן יקיר וגיל גן-מור) טענה בעתירתה [לעיון בכתב העתירה - לחצ/י כאן] כי דווקא בזמנים יוצאי הדופן בהם אנו מצויים "יש לפעול בשיקול דעת ובקור רוח ולא לקבל החלטות דרקוניות וקיצוניות, ולהרגיל את הציבור בשימוש באמצעים לא דמוקרטיים, שאין לדעת האם אחרי משבר הקורונה לא יישארו עמנו". בציוץ בטוויטר הוסיפה האגודה: "עתרנו לבג"ץ נגד התקנות לשעת חירום שמאפשרות לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחר כולנו. התועלת של האמצעים הדרקוניים הללו, שהתקבלו לאחר שכבר הוטלו מגבלות תנועה גורפות על הציבור, שולית לעומת הפגיעה החמורה בזכויות הפרט ובעקרונות המשטר הדמוקרטי".

בעתירה נוספת [לעיון בכתב העתירה - לחצ/י כאן], אותה הגישו עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, יחד עם הרשימה המשותפת (שתיהן באמצעות עוה"ד סוהאד בשארה וחסן ג'בארין), נתבקש בית המשפט "להוציא מלפניו צו ביניים המורה על הקפאת השימוש בשני סוגי התקנות... וזאת מאחר והנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהפעלתן הן לעקרון שלטון החוק והן לזכויות הפרט הוא בלתי הפיך. העותרות ביקשו לאחד את הדיון בעתירתן יחד עם עתירתו של עו"ד בן מאיר (שהדיון בה, כאמור, מתקיים מחר (ה')).

במקביל, הגישה הכנסת את תגובתה לעתירתו של עו"ד בן מאיר [לעיון בתגובת הכנסת לעתירה - לחצ/י כאן]. בתגובתה, טענה הכנסת כי בהתאם להלכה הפסוקה ואף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מיד לאחר שתוקם הוועדה המסדרת וכן ועדת החוץ והביטחון הזמנית, יהיה על הממשלה להביא בפני הכנסת הצעת חוק המעגנת את התיקון לחוק נתוני תקשורת המעוגן כרגע בתקנות לשעת חירום, וכן לפנות לוועדת המשנה של ועדת החוץ וביטחון כדי לדון בבקשה לפי חוק השב"כ, לעניין העניינים המוסדרים בחוק השב"כ. 

הכנסת מוסיפה בתגובתה כי במקביל, יש מקום כי כבר עתה גורמי המקצוע הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה יעמדו בקשר עם הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לכנסת בעניין זה, וזאת כדי לעשות את העבודה המקצועית המקדימה ביחס להסדרים המוצעים על מנת לזרז ולייעל את ההליכים הפרלמנטריים כשיוקמו הוועדות ותחל העבודה הפרלמנטרית בעניין זה.