עתירה לבג"ץ נגד התקנות לשעת חירום שהותקנו בעקבות משבר הקורונה

עו"ד שחר בן מאיר הגיש היום (ג') עתירה לבג"ץ כנגד הפעלת הסמכויות החדשות לאיכון תנועתם של חולי קורונה לפי התקנות לשעת חירום שהותקנו אתמול. לעיון בכתב העתירה - לחצ/י כאן. בג"צ הורה למדינה להגיש תגובה מקדמית עד מחר, 18.3.2020 בשעה 14:00. דיון בעתירה יתקיים בפני הנשיאה חיות ביחד עם השופטים מלצר וסלוברג ביום חמישי 19.3.2020 בבוקר.

כזכור, הממשלה אישרה אתמול חקיקה שהשלכתה על הפרטיות מרחיקת לכת: תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת חולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו.

ביחד עם התקנות המסמיכות את השב"כ אושרו גם תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 המתקנות את חוק נתוני תקשורת ומסמיכות קצין משטרה לקבל, ללא צו שיפוטי, נתוני מיקום של חולה המצויים באותה עת במאגר המידע של בעל רישיון בזק, לצורך אזהרת הציבור או אדם מסוים, כדי למנוע או לצמצם את התפשטות הקורונה. בכלל זה אפשר לקבל נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד, לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד.

בית המשפט הגבוה לצדק נתבקש בעתירה לתת צווים על תנאי ותנאים מוחלטים שעניינם בהפעלת הסמכויות מכוח התקנות החדשות. המשיבים לעתירה הם ראש הממשלה, ממשלת ישראל, השב"כ, משטרת ישראל, משרד הבריאות, היועמ"ש, הרשות להגנת הפרטיות, הכנסת ועוד. בעתירה נטען כי באישון לילה הותקנו תקנות שלא היה להן אח ורע במדינת ישראל ובכל מדינה דמוקרטית אחרת, ללא כל אמצעי בקרה מחוץ לרשות המבצעת, המאפשרות מעקב אחר כל אזרח במדינה ומיקומו. 

עוד נטען בעתירה כי התקנות, גם אם הותקנו בסמכות, "הן דרקוניות בצורה עצומה, ויש בהן חוסר מידתיות בולט ומובהק" וכן ניסיון להתעלם מהרשות המחוקקת ולהתיר לרשות המבצעת, ללא פיקוח, לפגוע בפרטיות כל אזרחי ישראל ללא הבחנה. בית המשפט הגבוה לצדק נתבקש לקבוע דיון דחוף בעתירה.