חלפה העת לגלות סבלנות כלפי כתבי בי-דין שגויים הנובעים משימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית (החלטה, שלום נוף הגליל-נצרת, השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד, 8.10.2026):

העובדות: בקשת הצד השלישי (הבנק) להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי נגדו, או לחילופין למחיקת חוו"ד המומחה מטעם המודיעה (הנתבעת 2). ברקע עומדת תביעת התובע, שטען כי הנתבעת 2, עו"ד במקצועה, התרשלה בתפקידה. בבקשתו הבנק טען כי חווה"ד מבוססת על פסיקה, חקיקה וספרות פיקטיביות, שהומצאו על-ידי בינה מלאכותית. כן נטען כי חוות הדעת היא משפטית, מטעם מי שאינו משפטן.

נפסק: מדובר בחוו"ד שיש מקום להוציא מתיק ביהמ"ש ולהורות על מחיקתה. הגשת חוו"ד מומחה המבוססת על מקורות בדיוניים, חקיקה מסולפת ופסיקה שאינה קיימת, היא הטעיה חמורה של ביהמ"ש ושימוש לרעה בהליכי משפט, בין אם היא מוגשת על ידי אנשי מקצוע שהם עו"ד, ובין אם על ידי רשות מנהלית או בעלי הדין עצמם. גישה זו רלוונטית גם לאנשי מקצוע נוספים בהליך המשפטי, לרבות מומחה מטעם בעל דין המגיש חוות דעת מטעמו לביהמ"ש. במצב כזה אין להמתין עד לשמיעת הראיות בתיק לתקיפת חוו"ד המוגשת באופן זה. הגשת חוו"ד המבוססת על הזיות בינה מלאכותית מהווה פגם מהותי המצדיק את הוצאתה המידית מהתיק, עוד לפני שלב ההוכחות. חלפה העת לגלות סבלנות כלפי כתבי בי-דין שגויים הנובעים משימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית, ועל הפונים לבתי המשפט מוטלת חובה לבדוק בקפדנות כי התקדימים והאסמכתאות שהם מציגים אכן קיימים במציאות. משנמצא כי לב חוות הדעת והנספחים המצורפים אליה נשענים על "הזיות בינה מלאכותית" מובהקות ועל עיוות מוחלט של לשון חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, פסיקה שאינה קיימת או פסיקה המוצגת באופן מעוות, אין היא יכולה לשמש כראיה בהליך. שזירת מקורות פיקטיביים אלה שוללת מחוות הדעת כל ערך מקצועי, מאיינת את מהימנותה כליל, מקשה על ניהול הליך ענייני בפלוגתאות שבתיק, ומחייבת את הוצאתה המלאה מן התיק בהתאם לתקנות 41(א)(4) ו-42 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. נדחתה הבקשה לתיקון ההודעה לצד שלישי. הנתבעת 2 תישא בהוצאות הבקשות לטובת הצדדים השלישיים בסך 2,500 ₪, לכל אחד מהם.