פס"ד בייצוגית בהיעדר התייצבות - האתר "זיפי" פגע בחופש ההתקשרות של הצרכנים (פסק-דין, שלום ת"א, השופט גיא הימן, 10.8.2026):

העובדות: תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית, שהגישה במקור אמו של התובע (שהלכה לעולמה). בבקשת האישור נטען להטעיה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק הגנת הצרכן ולפגיעה בחופש ההתקשרות (סעיף 3(א) לחוק). המשיבה היא מפעילת האתר Zipy.co.il, המאפשר לרכוש בעברית מוצרים מספקים שונים מחו"ל. המשיבה אינה מספקת את המוצרים, אלא מנגישה ומרכזת, בפלטפורמה אחת, מוצרים שמוכרים ספקים זרים באתרים כמו eBay, Amazon ו-Aliexpress. המחיר שהוצג ליד כל מוצר באתר היה כולל וסופי. המבקשת טענה כי ההצעות באתר המשיבה אינן מפרטות את מרכיבי המחיר הנקוב.

ביום 9.10.2021 אישר ביהמ"ש לנהל את התובענה כייצוגית, לאחר שקבע כי הצרכנים לא יכלו לדעת כמה שילמו על שירותי המשיבה, שכן מחיר זה הוטמע בתוך הסך הכללי שהקיף גם מרכיב של תשלום לאחרים, עד לבלי הפרד. נפסק כי הדבר לא עלה בקנה אחד עם חובת המשיבה, כעוסקת, הכפופה להוראות חוק הגנת הצרכן ובכלל זה להוראה בדבר ציון ברור של מחיר השירות שסיפקה. התובע הגיש כתב תביעה מתוקן. הנתבעת לא התייצבה לישיבת ההוכחות והתבקש מתן פס"ד בהיעדרה.

נפסק: התובע הוכיח את עילת תביעתו ואת קיומו של נזק. תצהיר עדותו הראשית אישרר את מה שהיה, בשלב אישור הבקשה לייצוגית, ידוע לכאורה בכל הנוגע לעילת התובענה. העילה שאושרה הוכחה עתה לא לכאורה אלא ממש. הנתבעת פגעה בחופש ההתקשרות של הצרכנים וכן בכוחם ליהנות מן האוטונומיה, העומדת להם בהחלטה אם להיקשר בעסקה עם הנתבעת או לא. מחד, לא פקד רעיון העמלה את משתמשי הנתבעת כרעם ביום בהיר. בהתאם לא הייתה הפגיעה שהסב עצם הגילוי של קיומה, קשה. מאידך, כושר ההחלטה של המשתמשים אם לקנות באתר נפגע מאי-הידיעה על שיעור העמלה. מידת פגיעה זו הציגה יחס ישיר לשיעור העמלה. היינו, ככל שהעמלה הייתה גבוהה יותר כך העמיקה הפגיעה בצרכן. בזאת הונח יסוד הן לקביעה כי למרבית לקוחות הנתבעת נגרם נזק בשל פגיעה באוטונומיה: הטעיה, שלילת מידע הנחוץ לקבלת החלטה, או עשיית פעולות מושכלות פחות; והן לקביעה כי מקור נזק זה בהפרת חובת הגילוי.

אי-גילויו של מידע, שללא ספק יכל להימצא בידי הנתבעת, חייב להיזקף לחובתה. אין זה מתקבל על הדעת כי נתבע בתביעה ייצוגית ייצא נשכר מן העובדה כי אפילו מעת שההליך נגדו נעשה ענינה של קבוצת לקוחות ויורד לשורש התנהלותו העסקית, הוא בחר שלא לגלות את המידע הרלוונטי להכרעה בתביעה. עובדה זו, לצד ממצאיו של מומחה-התובעת, מספקים לביהמ"ש כלים להערכת שיעור הנזק. הנתבעת לשלם לקרן מכוח חוק תובענות ייצוגיות סך של 1,387,500 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום הגשת התביעה (סה"כ 1,921,588 ש"ח). יש מקום לחרוג מעט מהתקרה המקובלת בקביעת גמול לתובע ושכ"ט לבא-כוחו. יש להעמיד את סכום שני המרכיבים האלה על 25% מהסכום שנפסק לזכות הקרן (סך כולל של 480,397 ש"ח). מתוך הסכום הכולל ישולם לתובע גמול בשיעור של 30 אחוזים (144,119 ש"ח) ושכר טרחה לבא-כוחו בשיעור של 70% (336,278 ש"ח).