אין לצפות מאדם שהביע מפורשות רצון שלא לקבל פניות, כי ינקוט צעדים נוספים למניעתן (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשמת נעמה טלמן-בולטין, 22.2.2026):
העובדות: שתי תביעות קטנות שאוחדו, שעניינן טענת התובע לשיחות שיווקיות טלפוניות שקיבל ללא הסכמתו, תוך הטרדתו, מטעם הנתבעת. התובע הדגיש כי ביקש מפורשות להסירו ולהפסיק את ההתקשרות. הנתבעת טענה כי שיחה טלפונית במענה אנושי אינה מקימה עילה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת; כי המספרים אינם שייכים לה; כי ככל שבוצעו שיחות, ייתכן שבוצעו על ידי משווק חיצוני; וכן כי התובע לא פנה אליה ישירות לצורך הסרה ובכך לא הקטין את נזקיו.
נפסק: סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אוסר לשגר דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען. מדובר ברשימה סגורה של אמצעי שיגור, ואין להרחיבה בדרך פרשנית. מדובר בשיחות שנענו על ידי נציגות אנושיות, לאחר המתנה קצרה, והן אינן באות בגדר האמצעים המנויים בסעיף 30א לחוק התקשורת. התביעה מכוח סעיף זה נדחתה. סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". סעיף 29א לחוק מקנה לביהמ"ש סמכות לפסוק פיצוי על פגיעה בפרטיות אף ללא הוכחת נזק. פניות טלפוניות חוזרות ונשנות, ובפרט פניות לאחר שהנמען הביע מפורשות את רצונו שלא לקבלן, עשויות לעלות כדי "הטרדה אחרת". ההבחנה איננה בעצם קיומה של שיחת שיווק בודדת, אלא בהמשכן של פניות חרף בקשה ברורה לחדול מהן. התובע ביקש במפורש להפסיק את הפניות. חרף זאת בוצעו פניות נוספות. בכך מתגבשת אותה "הטרדה אחרת".
יומני השיחות לבדם אינם מוכיחים בוודאות את שיוך המספרים לנתבעת, אך מההקלטות שהגיש התובע עולה כי בשלוש השיחות הציגו עצמן הנציגות כבר בתחילת השיחה כנציגות "הוט מובייל", ופנו לתובע בהצעה שיווקית מטעמה. הנתבעת לא הביאה ראיה לסתור, לא הציגה גרסה עובדתית חלופית ולא טענה לשימוש בלתי מורשה בשמה. טענת הנתבעת בדבר פעילות "משווקים חיצוניים" נטענה באופן כללי, ללא פירוט עובדתי קונקרטי. לא הובהר מי הם אותם גורמים, מהו טיב ההתקשרות עמם, מה היקף ההרשאה שניתנה להם, ואילו מנגנוני בקרה ופיקוח מופעלים על פעילותם. אין די בהעלאת הטענה באופן כללי כדי לנתק את הקשר בין ההזדהות בשם הנתבעת לבין הפנייה בפועל. גם אם מדובר בגורם חיצוני הפועל מכוח התקשרות חוזית, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריות מקום בו הפעילות נעשתה בשמה ובזהותה המסחרית, ובהיעדר ראיה כי ננקטו אמצעים סבירים וממשיים למניעת פניות בניגוד לבקשת הנמען. אין לצפות מאדם שהביע מפורשות את רצונו שלא לקבל פניות, כי ינקוט צעדים נוספים לשם מניעתן. החובה להימנע מהטרדה קודמת לחובת הנפגע למזער נזקו. בנסיבות העניין אין בטענה זו כדי לשלול אחריות. הנתבעת תפצה את התובע ב-2,000 ש"ח.