פרסומי המועצה המקומית קצרין ברשתות החברתיות היא תעמולת בחירות אסורה (פסק-דין, ועדת בחירות אזורית למחוז צפון, השופט אסף זגורי, 20.7.2026):

העובדות: עתירה לצו מניעה לפי סעיפים 17ב ו-17ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, שיורה למשיבים להימנע מלהשתמש במשאבי ציבור עבור תעמולת בחירות, ביחס לפרסומים בעמוד הפייסבוק של המשיבה 1 (מועצה מקומית קצרין), ובחשבון האינסטגרם של הרשות. העותרת טענה כי בעמודים קיימים פרסומים שיש בהם כדי לנכס למשיב 2, ראש המועצה, את פעילויות והישגי המועצה, באופן שהוא תעמולת בחירות אסורה, תוך שימוש במשאבי ציבור. המשיבים טענו כי לא היה מקום לצרף את המשיב 2 לעתירה, שכן פרסומיו הפוליטיים היזומים נעשים בעמודים הפרטיים שלו; וכן כי יש לדחות את הבקשה בהיעדר עילה משפטית או עובדתית, באשר הפעולות המיוחסות להם אינן עולות כדי תעמולת בחירות. 

נפסק: רובם ככולם של הפרסומים הם תעמולת בחירות אסורה ובהתאם דין העתירה להתקבל. חלק ניכר מטיעוני המשיבים מוקדש לאמירות כי אין בפרסומים "קריאה להצביע" למשיב והם אינם נעשים בהקשר או בזיקה של בחירות. טיעון זה הוא בבחינת "המובן מאליו" שכן הוא מתעלם כליל מהפסיקה והוראות הדין הנוגעות בדבר. אך טבעי כי בתוכן הפרסומים בהם מופיע ראש המועצה, לא יאמר בקולו כי הוא הגורם העושה ולפיכך יש להצביע לטובתו בבחירות הקרובות. השאלה היא האם ניתן ללמוד מתוכן הפרסומים כי יו"ר המועצה מנכס לעצמו, בין במישרין, ובין אם ניתן להבין את הדברים מבין השיטין, את פעולות והישגי המועצה, ובפרט תוך שימוש בפלטפורמות של המועצה, שהינן נחלת הכלל, לצורך קידומו האישי (להבדיל מעשיית הדברים בעמוד הפרטי שלו. השתתפות נבחר הציבור בפרסום מטעם הרשות שבאחריותו נושאת בחובה יתרונות לקראת הבחירות, כך ששמו נחשף לקהל הרחב והופך למוכר, בעוד יריביו שאינם מכהנים בתפקיד ציבורי, אינם יכולים לגשת באותה הקלות לפרסומי הרשות, וכך נוצר לו יתרון. אין ראש הרשות מופיע כדרך אגב בפרסומים, אלא הוא משתתף כגורם מרכזי בפרסומים שבמחלוקת. המשיבים יפעלו להסרת הפרסומים באופן נקודתי, כך שתיוותר בהם אך ורק התכלית האינפורמטיבית המותרת לפי הוראות הדין והפסיקה. כל אחד מהמשיבים יישא בהוצאות העותרת בסך 10,000 ש"ח.