שיחת טלפון אנושית על ידי משווק אינה נופלת בגדר האיסור בסעיף 30א לחוק התקשורת (פסק-דין, תביעות קטנות טבריה, הרשמת רולא חמאתי, 31.12.2025):

העובדות: התובע, שהיה לקוח של הנתבעת בעבר, טען כי לאחר שהתנתק משירותיה החל לקבל שיחות טלפון מנציגיה, וכי על אף שביקש מפורשות שלא להתקשר אליו בעתיד, במשך 3 שנים הוא מקבל שיחות טלפון חוזרות ונשנות. התובע טען להפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ולהפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי יש לסלק התביעה על הסף, מחמת העדר עילה. לטענתה מספר הטלפון של התובע חסום אצלה וכי ייתכן כי שיחות הטלפון בוצעו על ידי צדדים שלישיים המשווקים את שירותיה, שאין לה אחריות למעשיהם, וכן כי שיחות טלפון אנושיות אינן נכנסות תחת האיסור שבסעיף 30א לחוק התקשורת. 

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. התביעה אינה נעדרת עילה. אמנם התובע לא הגיש את קבצי השמע של הקלטות השיחה, אלא תמלולים בלבד, שכפי הנראה ערך בעצמו. עם זאת, הקלטות השיחות הומצאו לנתבעת והיא האזינה להן. הנתבעת לא הכחישה את תוכן התמלולים, לא סתרה אותם, ולא עלתה מטעמה טענה כי אין המדובר בשיחות אותנטיות. הפונים הזדהו כנציגי הנתבעת. הנתבעת לא צרפה העתק מהבדיקה שערכה לטענתה למספרי הטלפון שמהם התבצעו חלק מהשיחות. הנתבעת לא שללה כי ייתכן השיחות התבצעו על ידי צדדים שלישים המשווקים את שירותיה. מקום שצד נמנע מהבאת ראיה רלוונטית המצויה בשליטתו, חזקה כי אילו הייתה מובאת הייתה פועלת לחובתו. יש בכך כדי לחזק את גרסת הצד שכנגד. עלה בידי התובע להעביר את הנטל אל הנתבעת להראות כי השיחות לא בוצעו על ידה או על ידי גורם מטעמה, וזאת לא נעשה על ידה. 

יש לדחות את הטענה כי לא ניתן להטיל על הנתבעת אחריות בגין מעשי צדדים שלישיים המשווקים את שירותיה. סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע כי המתקשר בחוזה עם אדם אחר שאינו עובדו או שלוחו על מנת שיעשה עבורו מעשה, לא יהיה אחראי על עוולה שצמחה תוך כדי אותו מעשה, אלא בהתקיים אחד מהחריגים הקבועים בסעיף. בהתאם לס"ק (3) הפטור לא יחול במקרה שהמזמין הרשה או אשרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק. יש לפרש את הפטור האמור בצמצום, ואין צורך בהוכחת הסכמה מפורשת אלא די בהסכמה שבשתיקה. די בכך כי המזמין היה מודע לכך שיישלח ספאם או יבוצעו שיחות טלפון מטעמו או לאפשרות זו, ולא ניסה למנוע זאת, על מנת לקבוע כי הוא אינו זכאי להנות מההגנה הקבועה בסעיף 15. הנתבעת לא הביאה כל ראיה בעניין פרטי ההתקשרות שבינה ובין המשווקים מטעמה, או בדבר הנהלים שהעבירה למשווקים אלה והפיקוח על עבודתם לצורך מניעת מטרדים.

שיחה טלפונית אנושית על ידי גורם משווק אינה נופלת בגדר איסור הקובע בסעיף 30א לחוק התקשורת. יש הצדקה לפסיקת פיצוי לתובע, שכן פניות חוזרות ונשנות אל נמען, כאשר אותו נמען מבקש להפסיק את הפניות אליו, עולות הטרדה ופגיעה בפרטיות. מדובר בשיחות טלפון מטרידות שבוצעו אל טלפון התובע פעם אחר פעם, לעתים בהפרש של מספר ימים, לאחר שציין בפני הנציגים כי אין להתקשר אליו וביקש כי הדבר יצוין בהערות על מנת למנוע שיחות נוספות. סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות מאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק לפי שיקול דעת ביהמ"ש. הנתבעת תפצה את התובע ב-2,000 ₪ ותישא בהוצאות בסך 400 ש"ח.