דיון בזכות הביטול הצרכנית בשל פגם לעומת בשל רצון הצרכן (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשם יגאל ברק-עופר, 2.9.2025):

העובדות: תביעה לביטול עסקה ולתשלום 14,570 ₪ עבור השבת דמי העסקה ופיצוי ללא הוכחת נזק. הנתבעת היא חברה המשווקת רהיטים, לרבות באמצעות האינטרנט. התובעת רכשה מיטה דרך אתר הנתבעת, תמורת 4,320 ₪ וסכום של 250 ₪ עבור הובלה והרכבה. הנתבעת סיפקה את המיטה. התובעת הודיעה לנתבעת על ביטול העסקה בעקבות פגמים ואי-התאמה. הנתבעת טענה כי בשיחה בין התובעת לבעל החנות אושרה החלפה של המיטה והשארת המיטה אצל התובעת עד להחלפה בשל פגם, אך לא הועלתה טענה נוספת לגבי אי התאמה.

נפסק: חוק הגנת הצרכן מעניק לצרכנים זכות לבטל עסקה בשורת מקרים. העסקה נקשרה דרך האינטרנט, לכן לתובעת היתה זכות לבטל את העסקה מכוח סעיף 14ג לחוק. התובעת הפנתה לסעיף 14ה(א)(2) לחוק, וסמכה עליו את טענתה כי לא הייתה חייבת לשאת בעלות הובלת המיטה בחזרה. סעיף 14ה מתייחס למקרים שונים של ביטול עסקה לפי החוק (ובכלל זה ביטול לפי סעיף 14ג לחוק) ומבחין בין שתי אפשרויות בסיסיות של ביטול: ביטול מחמת פגם, אי התאמה, איחור במסירת הנכס, או כל הפרת חוזה אחרת; או ביטול שלא בשל אחת מהסיבות האלה (ביטול מנימוקי הצרכן). סעיף 14ה לחוק מצביע על שני הבדלים עיקריים בין ביטול עקב הפרה לבין ביטול מנימוקי הצרכן: במקרה של ביטול מנימוקי הצרכן, רשאי העוסק לגבות דמי ביטול והחובה להשיב את הנכס לעוסק מוטלת על הצרכן. לעומת זאת, במקרה של ביטול עקב הפרה, העוסק אינו רשאי לגבות דמי ביטול והצרכן איננו מחויב להשיב את הנכס לעוסק, ודי בכך שהוא מעמיד את הנכס לרשות העוסק במקום שבו קיבל אותו ומודיע על כך לעוסק.

קיומה של זכות צרכנית לביטול עסקה, מחד, וקיומם של פגם, אי התאמה או הפרה כלשהם מצד העוסק, מאידך, אינם מצטרפים בכל מקרה לכדי קביעה כי מדובר על ביטול עקב הפרה לפי הוראות סעיף 14ה(א) לחוק. קביעה שכזו דורשת הוכחה כי קיימת זכות ביטול של העסקה לפי דיני החוזים והמכר הכלליים, אף בהיעדר דיני הצרכנות. הצדדים הסכימו כי היתה במיטה אי התאמה בשל קורת מסגרת שבורה, וכי הוסכם על החלפת המיטה בשל כך. יש להתמקד באי ההתאמה שלגביה לא הייתה הסכמה: קיומה של קורת תמיכה אחת בראש המיטה במקום שתיים. יש לקבוע כי אין מדובר באי-התאמה, אך לא כזו שהיא בולטת במיוחד. אין מדובר באי התאמה העולה כדי הפרה יסודית. גם במקרה של אי התאמה בולטת בהרבה, אין מדובר בהפרה יסודית כל עוד ניתן לתקן את ההפרה, לרבות באמצעות החלפה של המוצר בתוך זמן סביר. היה על התובעת לתת לנתבעת הזדמנות לתקן את המיטה טרם ביטול העסקה מחמת אי התאמה. מכיוון שהתובעת הודיעה על ביטול העסקה בטרם ניתנה לנתבעת הזדמנות לספק לה מיטה חדשה מתאימה, הרי שמדובר על ביטול מנימוקי הצרכן ולא על ביטול עקב הפרה. דרישת הנתבעת כי התובעת תישא בעלות ההובלה – בדין יסודה. אף על פי כן, היות שהנתבעת התחייבה לספק מיטה חדשה, כאשר בשל כל המתואר זה לא קרה, ובשים לב להסכמת נציג הנתבעת לביטול העסקה גם לעת הזאת, זכאות התובעת לביטול העסקה עודנה קיימת. הנתבעת תשלם לתובעת את עלות העסקה (כולל ההובלה וההרכבה במועד האספקה), בניכוי עלות ההובלה חזרה אל הנתבעת, ובסה"כ 4,070 ₪.

עדכון: ביום 17.11.2025 דחה ביהמ"ש המחוזי בי-ם (השופטת תמר בר-אשר) בקשת רשות ערעור שהגישה התובעת על פסק-הדין לעיל, לאחר שקבע כי לא נמצאה הצדקה למתן רשות ערעור [רת"ק 23485-11-25].