מסרונים משירות התעסוקה אינם 'דברי פרסומת' לצורך חוק הספאם (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם מיכאל שמפל):

העובדות: התובע טען כי הנתבע, שירות התעסוקה, שלח לו 13 מסרונים פרסומיים, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המסרונים עוסקים בהצעות עבודה, ירידי תעסוקה וגיוס כ"א. התובע טען כי מעולם לא הסכים לקבל תכנים כאמור. הנתבע טען כי כתאגיד סטטוטורי, הוא עונה להגדרת המונח "מדינה ומוסדותיה" בחוק התקשורת ולכן החוק אינו חל עליו. לחילופין הוא טען כי המסרונים אינם דברי פרסומת וכי לא נדרשת כל הסכמה מצד התובע בכדי לשלוח אותם אליו.

נפסק: בתביעה דומה [ת"ק 42725-05-21] נקבע כי מטרת הודעות מסוג זה היא לעזור לדורשי העבודה לצאת ממעגל האבטלה. הנתבע מחויב מתוקף תפקידו להפיץ מסרונים אלה ואין אפשרות למי שרשום אצל הנתבע לבטל את קבלת המסרונים. הם מופצים באופן אוטומטי כל עוד האדם רשום אצל הנתבע בתור דורש עבודה. כך קרה גם עם התובע אשר במועדים בהם היה רשום בתור דורש עבודה קיבל מסרונים מהנתבע לטלפון הנייד. המסרונים אינם יכולים להיחשב כדבר פרסומת הואיל ואין הם מופצים באופן מסחרי ובכל מקרה מטרתם לעזור לדורשי העבודה לצאת ממעגל האבטלה או לקבל הכשרה מקצועית. בכל מקרה, החוק מחריג את המדינה ומוסדותיה. דברים אלה מקובלים במלואם ויש להורות על דחיית התביעה.