ההתקשרות נערכה לאחר שהנתבעת שלחה הודעה בקבוצת הווטסאפ שהיא מנהלת (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשם אורי הדר, 28.1.2026):

העובדות: תביעה שעניינה ביטול עסקה לרכישת טיול זוגי לפורטוגל, שרכש התובע מהנתבעת. המחלוקת היא בשאלת חיובו של התובע בדמי ביטול ובדבר תחולת סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הקובע תנאים לעסקת מכר מרחוק.

נפסק: הטענה כי התובע הגיש את התביעה גם בשם אשתו אינה רלוונטית משום שההתקשרות במלוא סכום העסקה נעשתה על-ידי התובע בלבד. הטענה כי התובע הסכים תחילה להצעה לתשלום דמי ביטול של 50 אחוז מסכום העסקה אינה רלוונטית, משום שבמידה והוראת החוק חלה אין תוקף לכל הסכמה אחרת, לפי סעיף 36 לחוק. מדובר בהוראה קוגנטית שאינה ניתנת להתניה. סעיף 14ג(ו) לחוק קובע כי עסקה תוגדר כעסקת מכר מרחוק מצב בו ההתקשרות בעסקה התבצעה ללא נוכחות משותפת של הצדדים, בעקבות שיווק מרחוק. שיווק מרחוק הוא פנייה של עוסק לצרכן באמצעים שונים כגון, דואר, טלפון, תקשורת אלקטרונית ועוד, במטרה להתקשר בעסקת מכר מרחוק. הנתבעת שלחה הודעה בקבוצת הווטסאפ בה חבר התובע ושם הציעה את העסקה. לאחר מכן התקשר התובע עם הנתבעת וחתם על ההסכם. בעניין אלטו איטליה [רת"ק 60485-01-25] נקבע ביחס לשיווק מרחוק כי על פניית העוסק לצרכן להיעשות בדרך של פעולה אקטיבית או הזמנה מפורשת מצד העוסק במטרה להוביל להתקשרות בפועל, וכי עצם הפרסום של מוצר או של עסקה באתר העוסק ברשת אינו "פנייה לצרכן". כן נקבע כי פנייה יזומה של הצרכן לעוסק מוציאה את המקרה מגדר "שיווק מרחוק".

אמנם התובע התקשר מיוזמתו לנתבעת, אך ההתקשרות נעשתה לאחר ששלחה אליו הודעה בקבוצת הווטסאפ שהיא מנהלת. פניית הנתבעת לתובע נעשתה בצורה של שליחת הודעה אקטיבית על העסקה שנחתמה, ואכן בקבוצה חברים משתתפים רבים וההודעה לא נשלחה באופן אישי לתובע, אך עובדה זו לא סותרת את קיומו של שיווק מרחוק. הימצאות משתתפים נוספים בקבוצה אליה נשלחת הודעת השיווק אינה משנה את העובדה כי העוסק פנה מיוזמתו בקשר לעסקה ספציפית וביקש לשכנע את הצרכנים הפוטנציאליים בקבוצה. פנייה בקבוצת ווטסאפ, מרובת משתתפים ככל שתהיה, אינה פרסום לכלל הציבור באתר אינטרנט לדוגמה. זו פנייה של עוסק לצרכן במטרה להתקשר בעסקת מכר מרחוק. הפנייה הראשונית לא נעשתה ביוזמת התובע. התובע נכנס לקהילות ולקבוצות שמפעילה הנתבעת, וישנה גם היכרות מוקדמת ביניהם, אולם אין בעובדות אלו כדי לסתור את פנייתה היזומה והאקטיבית של הנתבעת ביחס לעסקה הספציפית. תכלית דיני הגנת הצרכן היא גישור על פערי המידע והכוח בין הצרכן לבין העוסק ושמירה על האינטרסים של הצרכנים בעצם קיומן של העסקאות הצרכניות. בנסיבות המקרה יש להגדיר את העסקה כעסקת מכר מרחוק. גם במישור של עשיית הצדק יש הצדקה להורות על ביטול העסקה בנסיבות בהן היא בוטלה יום למחרת. 

לצד זאת, יש להביא בחשבון כי בזמן אמת הסכים התובע לניכוי סך של 300 דולר לנוסע. שיקולי צדק מחייבים היצמדות להסכמה זו של התובע שהיא מזמן אמת ומשקפת הכרה של התובע בנזק האפשרי שעשוי להיגרם לנתבעת כתוצאה מביטול העסקה. הנתבעת תשיב לתובע את הסכום ששילם עבור העסקה בניכוי 600 דולרים.