הרשעה בקובלנה פלילית על פרסומי לשון הרע נגד אביגדור ליברמן ומפלגתו (הכרעת-דין, שלום פ"ת, השופט ארז נוריאלי):

העובדות: קובלנה פלילית שהגישו מפלגת ישראל ביתנו והעומד בראשה, המייחסת לנאשם, שהיה בעבר פעיל במפלגה, שלוש עבירות של פרסום לשון הרע, לפי סעיפים 1(3), 2(א), 6 ו-8 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הפרסומים כוללים פוסטים בטוויטר ובפייסבוק של הנאשם, בהם נכתב, בין היתר, כי הקובל הציע לנאשם 100,000 דולר בתמורה לכך שירצח ניצב במשטרת ישראל. אין מחלוקת כי היה זה הנאשם שפרסם את הפרסומים נושא הקובלנה. בתגובתו לקובלנה לא חזר בו הנאשם מתוכן הדברים, אך טען כי עומדות לו הגנות של אמת הפרסום ותום לב.

נפסק: ההליך עומד באמות המידה המחמירות המצדיקות הגשת קובלנה הפלילית. קיים אינטרס ציבורי בבירור באמצעות הליך זה. הקובלנה אינה ניצול לרעה של ההליך הפלילי, כפי שטען הנאשם, ושימוש בהליכים אזרחיים חלופיים אינו יכול להחליף את הבירור המשפטי והתוצאה העולה מניהול ההליך באמצעות מוסד הקובלנה הפלילית. אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר ועל כן יש להרשיעו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. אף לא אחת מההגנות המוכרות על פי דין עומדת לזכותו של הנאשם. הרשעתו של הנאשם מבוססת בראש ובראשונה על הפוסטים שפרסם, הראיונות שנתן ועל עדותו של הקובל שהכחיש את דברי הנאשם מכל וכל - עדות שאמינה על ביהמ"ש לחלוטין. שקריו הרבים של הנאשם אך מחזקים ראיות ברורות אלו ואף הרבה מעבר לנחוץ. הנאשם הציג הגנת בדים וגרסתו שקרית. כוונת הנאשם היתה לפגוע בקובלים באמצעות הפרסומים ולא הייתה לו כל כוונה להביא דברי אמת לידיעת הציבור, שעה שידע כי דבריו כוזבים. אמירותיו של הנאשם כלפי הקובל הן לשון הרע, גם בעיני "האדם הסביר", שאינו יכול לפרש את האמירות כהבעת דעה באשר הן מוצגות כעובדות. הנאשם לא רק שלא הצליח לבסס את אמיתות הדברים שפרסם, אלא שההפך הוא הנכון. הוכח מעבר לכל ספק סביר שדבריו בכל הנוגע ל"הזמנת הרצח" היו כוזבים, וביודעין. נדחתה גם טענת הנאשם לזיכוי בשל דוקטרינת הגנה מן הצדק.

גזר-דין: ביום 16.10.2025, ניתן גזר-הדין בהליך. על הנאשם נגזר מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, וכן תשלום פיצוי לקובל בסך 190,000 ש"ח ופיצוי לקובלת בסך 10,000 ש"ח. לא הוטלו הוצאות משפט, בנימוק כי הטלת הוצאות על נאשם, לפי סעיף 79 לחוק העונשין, תעשה במשורה, ותיוחד למקרים בהם עשה הנאשם שימוש לרעה בהליכי משפט.

עדכון: ביום 20.7.2026 ניתן פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד (השופטים מרשק מרום, דרויאן-גמליאל ואבן חן), בערעור ובערעור שכנגד שהגישו הצדדים על ההליך לעיל. הקובלים ערערו על החלטת ביהמ"ש קמא שלא לחייב את הנאשם בהוצאות משפט לפי סעיף 79 לחוק העונשין. הנאשם ערער על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, אך צמצם את הערעור להיות על חומרת העונש בלבד. נפסק - באשר לערעור הנאשם, יש מקום להתערב רק ברכיב הפיצוי, שיופחת לפיצוי לקובל בסך 80,000 ש"ח ופיצוי לקובלת בסך 10,000 ש"ח. אין מקום להתערב ברכיב ההוצאות. הערעורים נדחו למעט הפחתת הפיצוי [עק"נ 82566-11-25 כמיסה נ' ליברמן ואח'].