דחיית בקשת רשות ערעור על פס"ד מכוח חוק הספאם (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 46899-06-20], לפיו התקבלה בחלקה תביעת המשיב נגד המבקשת לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בתביעתו, טען המשיב כי המבקשת שלחה לו 18 הודעות פרסומיות ללא הסכמתו. בית המשפט קמא קבע כי המבקשת שיגרה למשיב הודעות שלא כדין והורה לה לפצותו ב-3,500 ש"ח. מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי המשיב נרשם לקבלת דיוור באתר המבקשת.

נפסק: דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, לרבות בתביעות מכוח חוק התקשורת, ניתנת במקרים חריגים במיוחד. מקרה זה אינו נכנס לגדר החריגים הללו. לא היתה אמורה להיות מניעה לנתבעת, המבקשת להביא את אישור מנכ"ל חברת השיווק הדיגיטלי, עוד בשלב כתב ההגנה או למצער להביאו לדיון. ביהמ"ש קמא נתן את פסק-דינו על סמך הראיות שהונחו בפניו. קביעותיו הן עובדתיות. רק במקרים חריגים ביותר מתערבת ערכאת ערעור בקביעות אלו.