ת"א 21933-11-17 שורשן נ' כרם נבות בע"מ (חל"צ) ואח'

אולי יעניין אותך גם

ש להבחין בין פרסום חזית ביתו של אדם, שממילא חשופה לעין כל, לבין פרסום פרטי הבית שאינם חשופים לעין כל (פסק-דין, שלום י-ם, השופטת חוי טוקר):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים פגעו בפרטיותו שעה שפרסמו "פוטושופ" שלו ושל תמונת חזית ביתו, עם כיתוב של שם משפחתו, יחד עם תצלום אוויר ותוכנית מתאר של היישוב בו הוא מתגורר, המצביעים על מיקומו המדויק של ביתו של התובע באמצעות חיצים. שני הצדדים פעילים בעשייה ציבורית.

הנתבע 2, שהקים את הנתבעת 1, פרסם פוסט בדף הפייסבוק של הנתבעת ובו ביקורת על פעילות המדינה במאהל חאן אל אחמר. התובע הגיב לפוסט זה והצדיק את עמדת המדינה. הנתבעים הגיבו לתגובת התובע בדרך של פרסום הפוסט לעיל, באמצעותו ביקשו להראות כי ביתו של התובע אינו חלק מהיישוב המאושר בו הוא מתגורר. 

נפסק: סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע כי לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו. סעיף 2 לחוק קובע מה ייחשב כפגיעה בפרטיות. התובע ביסס את תביעתו על סעיפים 2(1), 2(9) ו-2(11). התובע לא טען כי צילום ביתו כשלעצמו מהווה פגיעה בפרטיות, אלא שצילום ביתו תוך ציון כי מדובר בביתו של התובע ותוך הפניה למיקומו המדויק באופן המאפשר את זיהויו, מהווה פגיעה בפרטיות.

חוט השני המלווה את הפסיקה שהבחינה בין חלקו החיצוני של הבית לחלקו הפנימי, נובע מן העובדה כי החלק החיצוני של הבית חשוף ממילא לעוברי אורח, ובעידן הטכנולוגי ניתן אף לקבל תמונות של חזית בית חיצוני באתרי אינטרנט שונים [עניין ונטורה - ע"א 439/88; עניין גוטסמן - ע"א 1697/11; עניין בן יששכר - ת"א 24514-10-09]. אין הדבר דומה למקרה הנדון, בו אין מדובר בפרסום חזית הבית בתור שכזה, אלא בפרסום חזית הבית תוך שיוכו לתובע, ציון המיקום המדויק וציון העובדה כי הבית הוא בגדר מבנה בלתי חוקי. זיהוי הבית בדרך של שיוכו לתובע וציון העובדה כי המבנה בלתי חוקי אינו גלוי לעין כל.

שימוש במידע הנוגע לנכס ספציפי מהווה פגיעה בפרטיות. יש להבחין בין פרסום חזית ביתו של אדם, שממילא חשופה לעין כל, לבין פרסום פרטים אודות הבית שאינם חשופים לעין כל. לפרסום נלוו פרטים אודות הנכס שאינם גלויים לציבור, ולפיכך, יש בפרסום משום פגיעה בפרטיות. אין נפקא מינא לשאלה האם הזיהוי גלוי לכולי עלמא או רק לאלה שבקיאים בקריאת מפות. הואיל והפרסום הוא בניגוד לסעיף 2(9) לחוק, אין צורך לדון בסעיפי המשנה הנוספים. 

אין מקום לטענת הנתבעים כי מדובר בפגיעה שאין בה ממש וכי קמות להם ההגנות שבחוק. יחד עם זאת, לעובדה כי התמונות הנוגעות לבית הוסרו לאחר שבוע ולעובדה כי הפרסום נותר באתר ערוץ 7 מבלי שהתובע פעל להסרתו יש משקל בקביעת גובה הפיצוי. הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בסך 18,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח.