גילוי מסמכים מתיבת דוא"ל מקצועית של עובד (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת כרמית פלד):

העובדות: בקשת הנתבע להורות על הוצאת מסמכים מתצהיר גילוי המסמכים של התובעת. התובעת היא חברה ציבורית העוסקת בפיתוח ושיווק מוצרים בתחום החינוך. הנתבע שימש כמנהל המכירות של התובעת באמריקה הלטינית, עד התפטרותו בשנת 2018. במהלך עבודתו השתמש הנתבע במחשב נייד שניתן לו על-ידי החברה, אותו מסר לחברה לאחר סיום עבודתו. עניין התביעה בנזקים שהתובעת טוענת כי הנתבע גרם לה עת הפר את חובותיו כלפיה, לרבות סודיות ואי-תחרות.

הנתבע טען כי על המחשב היו מסמכים פרטיים שלו וכי ככל הנראה הוא שימוש את התובעת לכניסה לחשבון ה-Gmail שלו, תוך פגיעה חמורה בפרטיותו. הנתבעת טענה כי המסמכים הושגו כדין, ללא פגיעה בפרטיות התובע, שכן כל המידע נמצא במחשב שניתן לצרכי עבודה ובתיבת דוא"ל עסקית-מקצועית בלבד. 

נפסק: הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים". נקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי. כאשר מדובר בגילוי מידע על צדדים למשפט נוקט ביה"ד גישה רחבה יותר, בהשוואה למסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים. 

בעניין איסקוב [ע"ע 90/08] נערכה אבחנה בין סוגים שונים של תיבות דוא"ל שהמעסיק מעמיד לשימוש העובד: תיבה מקצועית, המיועדת לצרכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו של העובד; תיבה אישית המיועדת לצרכים אישיים-פרטיים בלבד ותיבה מעורבת. ביחס לתיבה מקצועית נפסק שגם אם השימוש שעושה העובד בתיבה המקצועית חורג מההרשאה שקיבל, וגם אם התכתובת האישית נעשתה בניגוד לאיסור על קיומה בתיבה המקצועית, אין המעסיק רשאי להיכנס לנתוני התוכן של התכתובת האישית של העובד ולהפר בכך את פרטיותו.

יש להבהיר שכל מסמך שנלקח מתיבת הדוא"ל הפרטית-אישית של הנתבע (Gmail) אין לגלות אותו במסגרת ההליך, ולא ניתן לעשות בו שימוש, משלא הוגשה בקשה למתן צו אנטון-פילר. התובעת הצהירה כי אין לה את סיסמאות הגישה לתיבה הפרטית של הנתבע וכי המסמכים שגילתה לא נלקחו מתיבה זו. תיבת הדוא"ל שהקצתה התובעת לנתבע והיתה בשימושו היא תיבת דוא"ל מקצועית מובהקת. החברה ציינה זאת ברחל בתך הקטנה בהסכם ההעסקה וקבעה במפורש כי הנתבע מנוע מלעשות שימוש פרטי בתיבת הדוא"ל ומוותר מראש על כל טענה לפגיעה בפרטיות בהקשר זה. הנתבע מסר את המחשב בעצמו לתובעת עם סיום עבודתו.

גם אם עובד פעל בניגוד להנחיות החברה ועשה שימוש פרטי בתיבת דוא"ל מקצועית, יש לבחון האם קיימת הצדקה לגילוי המידע הפרטי. טענות החברה כלפי הנתבע הן להפרת חובת נאמנות, תום לב, סודיות ותחרות. בשים לב לטבעה של התביעה הרי שעשויה להיות רלבנטיות של ממש למסמכים ויתכן שיהיה בהם כדי להבהיר את סלע המחלוקת. יש הצדקה לאפשר לחברה לעשות שימוש במסמכים בניסיון להוכיח את תביעתה.