(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת שרה דותן): ביקורת בפייסבוק על מרפאה להסרת משקפיים בלייזר מהווה הבעת דעה אישית.

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [ת"א 32714-05-14], שדחה תביעת לשון הרע שהגישו המערערים. הפרסומים נשוא הערעור נעשו בפייסבוק על-ידי המשיב 1, עו"ד במקצועו, ועניינם בהליכים לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים שנעשה במרפאת המערערת 1, ואשר ביצע המערער 2 (רופא עיניים במקצועו). המשיבה 2, עו"ד במשרד המשיב 1, נתבעה כיוון ששיתפה את חבריה בפייסבוק בפוסט שפרסם המשיב 1, תוך הוספת כיתוב משלה.

ביהמ"ש קמא קבע כי ההתבטאות הביקורתית של המשיב 1 מהווה הבעת דעה אישית שלו ביחס לחוויית הטיפול והשירות במרפאה ואינה מתיימרת לקבוע אמת עובדתית. לפיכך, נקבע כי המקרה חוסה תחת הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. בפסק-דין משלים נקבע כי ההגנות עומדות גם למשיבה 2, מכיוון שפרסום המשיב 1 אינו חורג מתחום הסביר ולכן גם הרחבת מעגל הקוראים חוסה תחת הגנות החוק.

נפסק: המערערים עוסקים במתן שירות לציבור ופגיעה במוניטין שלהם עלולה לפגוע בעסקם ובמשלח ידם (סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע). הפרסום צייר באופן שאינו מחמיא את טיב הטיפול שהמערערים מעניקים לחלק מהלקוחות ולכן הוא מהווה לשון הרע. קביעה זו אינה שוללת את האפשרות כי הפרסום חוסה תחת הגנות החוק. יש לבחון את הכללים שנקבעו ביחס לביקורת (סעיף 15(6) לחוק).

המשיב תיאור חווייה בלתי נעימה שהיתה מנת חלקו במגעיו עם המערערים במסגרת טיפול רפואי. מנקודת מבטו של המשיב, היה על המערער לגלות יותר אמפתיה למצבו, גם אם מבחינה אובייקטיבית היו למערער טעמים טובים לעיכוב. כפי שנקבע בפסיקה, גם אם דברי הביקורת היו מוגזמים או אפילו בלתי מדוייקים, יש לבחון את תוכן הפרסום לא לפי האמת האובייקטיבית שבבסיסה. בעידן המרשתת כל צרכן יכול לפרסם את השקפתו באשר לטיב השירות בתפוצה רחבה. מטבע הדברים, ביקורתו היא אישית ומבוססת על התנסות סוביקטיבית.

העובדה שהפרסום נבע מכעסו של המשיב, אינה מאיינת את תום ליבו, בעיקר שעה שמלשון הפרסום ברור שהוא מבוסס על חוויה אישית. העובדות בפרסום אינן שנויות ברובן במחלוקת ומסקנות המשיב הן בגדר הבעת דעה. אשר למשיבה 2, שעה שנמצא כי הפרסום מוגן על-ידי אחת מהגנות החוק, ההגנה תחול גם על המשך הפצת הפרסום. הערעור נדחה.