(החלטה, שלום פ"ת, השופט נחום שטרנליכט): בעל רכש צמיד לאשתו בחנות תכשיטים וצירף אותה למועדון הלקוחות של החנות. האישה הגישה תביעה ייצוגית על משלוח ספאם.
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, המפעילה רשת חנויות תכשיטים תחת המותג Royalty. בעלה של המבקשת רכש עבורה צמיד בחנות המשיבה. המבקשת טענה, בין היתר, כי החל מאותו מועד נשלחו למכשיר הטלפון הנייד שלה הודעות בעלות תוכן שיווקי, ללא הסכמתה ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה כי המבקשת הצטרפה, בעצמה או על-ידי בעלה, למועדון הלקוחות של המשיבה, ונתנה את הסכמתה לקבלת מסרונים פרסומיים.
ביום 1.11.2016 בית המשפט דחה את הבקשה, כאשר קבע כי המשיבה היתה רשאית לשגר את ההודעות ששלחה למבקשת וכי לא קמה למבקשת עילת תביעה נגד המשיבה. ביום 27.3.2017 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מיכל נד"ב) קיבל ערעור שהגישה המבקשת על ההחלטה לדחות את בקשת האישור. בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיים בתובענה כל דיון ולכן קביעותיו העובדתיות הלכאוריות של בית המשפט השלום אינן יכולות לעמוד. התיק הוחזר לדיון מחודש בבקשת האישור [ע"א 13940-12-16 גרי נ' אומטיים הפצה בע"מ].
נפסק: אין בפסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי קביעה כי המבקשת יכולה להימנות על הקבוצה אשר בשמה ביקשה להגיש את התובענה הייצוגית. בדיון שהתקיים אישרה המבקשת כי פרטיה נמסרו למשיבה על-ידי בעלה במהלך ההצטרפות למועדון הלקוחות של המשיבה וכן כי ניתנה אפשרות הסרה במסרוני הפרסום. אין גם מחלוקת כי המבקשת לא ניסתה להסיר עצמה מרשימת התפוצה של המשיבה. בנסיבות אלה לא ברורה קיומה של עילת תביעה אישית העומדת למבקשת. ממילא לא ברור האם היא יכולה להימנות על הקבוצה שבשמה היא מבקשת להגיש תובענה ייצוגית.
בנסיבות אלה ניתן להבין את הסכמת המבקשת לקבל את הצעת ביהמ"ש בדיון ולבקש להסתלק מהבקשה. בדיון שנערך בין הצדדים ביום 14.9.2017 הם הודיעו כי הגיעו להסכמה לפיה תסתלק המבקשת מהבקשה. באותו מועד אישר ביהמ"ש את הודעת ההסתלקות המוסכמת ונתן לה תוקף של פסק-דין. הצדדים פרשו בפני ביהמ"ש את טיעוניהם לעניין תשלום גמול למבקשת.
המבקשת הדגישה את השינוי שנעשה על-ידי המשיבה בטופס ההצטרפות למועדון הלקוחות, כאשר לטענתה בטופס החדש נושא ההסכמה לקבלת מידע שיווקי הוא ברור ובולט יותר. עיון בשני הטפסים מעלה כי השוני ביניהם בעניין זה אינו כה משמעותי, עד כדי שיש לראותו כשינוי לטובת הציבור, המצדיק את זיכויה של המבקשת בגמול בגין הגשת התביעה. אין מקום לפסוק גמול משמעותי למבקשת. הגמול לא זכאית המבקשת הוא 10,000 ש"ח, בתוספת שכ"ט ב"כ המבקשת בסך 1,000 ש"ח.