(פסק-דין, שלום פ"ת, השופט נחום שטרנליכט): בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המשיבה מפעילה רשת חנויות תכשיטים ושעונים תחת המותג Royalty. בעלה של המבקשת רכש עבורה צמיד בחנות של המשיבה. המבקשת טענה, בין היתר, כי החל מאותו מועד נשלחו למכשיר הטלפון הנייד שלה הודעות בעלות תוכן שיווקי, ללא הסכמתה ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה כי המבקשת הצטרפה, בעצמה או על-ידי מי מטעמה, למועדון הלקוחות של המשיבה, ונתנה את הסכמתה לקבלת מסרונים פרסומיים. נפסק -

יש לבחון את התנאים לאישור תובענה כייצוגית. סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי למבקשת צריכה להיות עילת תביעה נגד המשיבה. עליה להיות מי שתוכל לייצג את הקבוצה, שנפגעה מההפרה הנטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, שאמורה להיות משותפת למבקשת וליתר הנמנים על חברי הקבוצה. אין מחלוקת כי המבקשת הצטרפה למועדון הלקוחות של המשיבה, בין אם בעצמה ובין אם באמצעות בעלה. על הזכות לכך שילמה המבקשת סך של 99 ש"ח. משהצטרפה המבקשת למועדון הלקוחות באמצעות מילוי טופס ההצטרפות על-ידי מי מטעמה, נתנה המבקשת את הסכמתה לקבל חומר שיווקי מהמשיבה, כמפורט ברחל בתך הקטנה בטופס ההצטרפות. לפיכך, יש לקבוע כי התקיים התנאי האמור בסעיף 30א(ג)(1) לחוק התקשורת. אין מחלוקת כי המסרונים השיווקיים נגעו למוצרים של תכשיטים ושעונים, לפיכך מתקיים גם התנאי הקבוע בסעיף 30א(ג)(3) לחוק התקשורת.

באשר לתנאי שבסעיף 30א(ג)(2) לחוק התקשורת: בכל אחת מההודעות מצוי קישור להסרה מרשימת התפוצה. המבקשת אישרה כי מעולם לא השתמשה בקישור ולא ביקשה להימחק מהרשימה. המבקשת אף לא הודיעה למשיבה כי אינה מעוניינת שלא לקבל מידע שיווקי בכל דרך אחרת. אמנם, אופן שיגור הודעת הסירוב המוצע בגוף ההודעה אינו בדרך של מסרון, אלא באמצעות קישור לאתר, אך מדובר בדרך פשוטה, המאפשרת לנמען לשגר את בקשתו בדרך קלה ונוחה. בכך יצאה המשיבה ידי חובתה. בנסיבות העניין המשיבה היתה רשאית לשגר את ההודעות ששלחה למבקשת ולא קמה למבקשת עילת תביעה נגד המשיבה. על כן, אין היא יכולה להגיש תובענה ייצוגית בשמה של הקבוצה ודין הבקשה להידחות. הבקשה נדחתה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ש"ח.

עדכון: ביום 27.3.2017 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מיכל נד"ב) ערעור שהגישה המבקשת על ההחלטה לעיל. בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיים בתובענה כל דיון ולכן קביעותיו העובדתיות הלכאוריות של בית המשפט השלום אינן יכולות לעמוד. התיק הוחזר לדיון מחודש בבקשת האישור [ע"א 13940-12-16 גרי נ' אומטיים הפצה בע"מ].