(פסק-דין, תביעות קטנות בית-שאן, השופט אדהם ספדי): חוק הספאם אינו כולל איסור על ביצוע שיחה באמצעות גורם אנושי.

העובדות: התובע, עו"ד במקצועו, טען כי על הנתבעת לפצותו בשל הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עניין התביעה בשיחה טלפונית אנושית חד-פעמית.

נפסק: התובע ביקש להסתמך על פסק-הדין בעניין אורי [ת"ק 31140-10-14], בגדרו נקבע כי סעיף 30א לחוק חל גם על מסר המועבר לנמען באמצעות שיחת טלפון המתבצעת על-ידי גורם אנושי. אלא שמנגד קיימת פסיקה שלא ראתה בשיחות קוליות אנושיות כהפרה של הוראות סעיף 30א [עניין שניר - ת"ק 33218-12-16; עניין כהן - ת"ק 39585-08-16; עניין כהן - ת"ק 20409-12-16]. פנייה בשיחת טלפון אנושית לא הוזכרה במפורש כאסורה בחוק. ביהמ"ש מצטרף לדעה כי אין בסעיף 30א לחוק משום איסור על ביצוע שיחה באמצעות גורם אנושי.

מדברי ההסבר לחוק עולה כי לא היתה כל כוונה אצל המחוקק לאסור על פנייה טלפונית באמצעות גורם אנושי. פנייה טלפונית כאמור אינה חלק מתופעת הספאם העולמית אותה ביקש המחוקק למגר. במקרה של שיחה אנושית קיימת אפשרות של הנמען להודיע בזמן אמת למתקשר על אי-רצונו בהמשך השיחה. לא כך כאשר מדובר בפרסום המועבר באחת הדרכים הטכנולוגיות המאוזכרות בסעיף. אין לפרש "הודעת מסר קצר" ככוללת שיחה טלפונית אנושית. קבלת פרשנות התובע תוביל לתוצאה קיצונית ומרחיקת לכת של איסור שירותי השיווק המסופקים בשיטת הטלמרקטינג. התביעה נדחתה.