ע"א 33574-06-17 לוי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

(החלטה, מחוזי ת"א, השופט נפתלי שילה): ראוי שהמחוקק יסדיר באופן ברור את כללי ההמצאה האלקטרונית באמצעות נט המשפט.

העובדות: בקשת המבקש (המשיב בערעור) למחיקת הערעור על הסף, בטענה כי הוגש באיחור של 10 ימים. טענת המבקש נסמכת על המועד בו קיבלה המערערת הודעה על מתן פסק-הדין נשוא הערעור באמצעות מערכת "נט המשפט" ומועד צפייתה בו במערכת זו. לשיטת המבקש, במקרה זה יש להעדיף את כלל הידיעה על-פני כלל ההמצאה.

נפסק: כלל ההמצאה מעוגן בסיפא של תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי. בשנת 2015 נכנסה לתוקפה הוראת שעה לתקנות סדר הדין האזרחי, שהסדירה את נושא המצאת כתבי בי-דין באמצעים אלקטרוניים (תקנה 497ג). הוראת השעה יצרה מסלול חדשה להמצאת כתבי בי-דין. מטרתה היא להתאים את דרכי ההמצאה ל"זמנים המקוונים" בהם אנו חיים, לייעל את ההליכים וליצור הדדיות בדרכי ההמצאה בין ביהמ"ש לעורכי הדין.

התקנה אינה מסדירה במפורש את ההמצאות באמצעות מערכת נט המשפט עצמה, אלא רק באמצעות דוא"ל [עניין רושינק - תא"ק 1023/03]. בעניין רושינק פסק ביהמ"ש כי יש לראות את ההמצאה באמצעות נט המשפט כהמצאה כדין, בדיוק כפי שיש לראות את ההמצאה בדוא"ל. מספר ימים לאחר החלטה זו ניתנה ההחלטה בעניין עמישב [ע"ר 47788-12-15], שקבעה כי צפייה יזומה באתר אינה בגדר המצאה כדין. 

המבקש טוען כי יש לראות במועד בו צפתה ב"כ המערערת בפסק-הדין כמועד הידיעה וכי אף ניתן לראות בכך כתחליף המצאה. כי שנקבע בעניין עמישב, יש קושי לקבוע כי כל צפייה אקראית בהחלטה או בפס"ד, תיחשב כהמצאה כדין. רק במקרים חריגים יש לקבוע כי הצפייה מהווה "ידיעה", שממנה יש למנות את הימים להגשת הערעור ולהחיל את חריג הידיעה [עניין לנגוצקי - ע"א 3693/15; עניין פלונית - בש"א 7703/15].

הצפייה באתר לא הוכחשה על-ידי המערערת ויש לראותה כמי שצפתה בפסק-הדין באותו מועד. השאלה היא האם צפייה זו מהווה המצאה כדין. התקנות קובעות כי שעה שמסר הנמען כתובת דוא"ל, הרי שהודעה הנשלחת לכתובת זו בדבר קיומו של כתב בי-דין בנט המשפט, היא כמו מסירה אישית לנמען. לפיכך, משמסר נמען כתובת דוא"ל, הרי שברגע שצפה בכתב בי-דין במערכת, יש לראות בכך מסירה כדין. אם בא-הכוח לא מסר כתובת דוא"ל, לכאורה, כל צפייה באתר, גם אם היא בעקבות "הודעה באתר", אינה נחשבת המצאה כדין. במקרה זה לא הוכח שב"כ המערערת מסרה כתובת דוא"ל.

נסיבות המקרה אינן מצדיקות את החלת חריג הידיעה. לא ניתן לומר כי המערערת ישבה ב"חיבוק ידיים" והאיחור בהגשה אינו גדול. לא ניתן לומר כי המערערת נהגה בחוסר תום לב המצדיק את הפעלת חריג הידיעה. דין הבקשה להידחות. ראוי שהמחוקק יסדיר באופן ברור את כללי ההמצאה האלקטרונית באמצעות נט המשפט.