ע"א 3693/15 לנגוצקי ואח' נ' רציו חיפושי נפט (1992) שותפות מוגבלת ואח'

(החלטה, ביהמ"ש העליון, הרשמת ליאת בנמלך): בקשת המשיבים לסילוק הליך ערעור על הסף, מחמת איחור נטען בהגשתו. בין היתר, טענו המשיבים כי לפי מערכת "נט המשפט", ב"כ המערערים צפה בפסק-הדין עליו נסב ההליך כבר במועד בו הוא ניתן וכי יש לראות במועד זה כמועד המצאה כדין. נפסק - אין מקום להיעתר למבוקש. אין לראות בצפיה בפסק-הדין, שתועדה במערכת "נט המשפט", כהמצאה כדין. השאלה אימתי משלוח החלטה באמצעות דוא"ל, מביהמ"ש לב"כ של בעל דין, מהווה המצאה כדין של ההחלטה לידיו, מוסדרת בסימן ג'2 לפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפי לשון התקנות (כפי שהיו בתוקף במועד הרלבנטי), נדרש משלוח של כתב בי-דין אלקטרוני. פרשנותם של המשיבים לפיה די בצפיה יזומה של עורך דין בהחלטה הסרוקה בתיק אינה עולה מלשון התקנות ועומדת בניגוד לפרשנות ולפרקטיקה הנוהגות. שני הנתיבים שנקבעו בתקנות ביחס להמצאה כאמור, מותנים בכך שעורך הדין מסר את כתובת הדוא"ל שלו לביהמ"ש לצורך המצאה בהתאם להוראות התקנות. ב"כ המערערים הגיש תצהיר בו הבהיר כי כתובות הדוא"ל של משרדו המופיעות ב"נט המשפט" מסווגות כ"לא פעילות" ואינן משמשות לצורך המצאת כתבי בי-דין. למעלה מן הנדרש, ביום 1.11.2015 נכנס לתוקף תיקון לתקנות, בכל הנוגע להמצאת כתבי בי-דין באמצעים אלקטרוניים. תיקון זה שינה את ההגדרה של "כתובת דואר אלקטרוני" והוא מסדיר המצאה של החלטת מביהמ"ש, בדרך של משלוח הודעה וקישור להחלטה, שפתיחתה תתאפשר באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח. כן קובע התיקון כי על המבקש להמציא לביהמ"ש כתב בי-דין אלקטרוני, למסור לביהמ"ש כתובת דוא"ל להמצאה דומה לידיו. הסדר זה אינו חל במקרה זה. לסיכום, מועד ה"צפיה" של עורך הדין ממשרד ב"כ המערערים אינו מהווה מועד אשר ממנו יש למנות את הימים הנתונים להגשת הערעור.