סע"ש 18279-06-16 אקספו ניהול בע"מ ואח' נ' כהן

(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת יפית זלמנוביץ גיסין): בקשת התובעות לאפשר להן לנטר את תיבת הדוא"ל שהיתה בשימוש הנתבע בתקופת עבודתו אצלן. הנתבע שימש כמנהל מחלקת אשראי אצל התובעות. לטענת התובעות הנתבע חבר לאדם נוסף והודיע להן כי בכוונתו להקים חברה שתעסוק בתחום של מימון קבוצות רכישה (תחום שהתובעות פעילות בו).

בבקשתן טענו התובעות כי לאחר שעזב הנתבע את עבודתו, הופנו ההודעות שנשלחו לתיבת הדוא"ל המקצועית שלו לתיבה של גורם אחר בחברה, לצורך המשך העבודה השוטפת וטיפול בבקשות של לקוחות פוטנציאליים. לדבריהן, הודעה מסוימת שנשלחה לתיבת הדוא"ל של הנתבע, והועברה לאותו גורם נוסף בחברה, העידה כי הנתבע עסק בתקופת עבודתו בעבודות פרטיות. התובעות טענו כי משיש בידן ראיה ברורה לכך שהנתבע גזל מהן הכנסה, קמה להן הזכות לעיין ולבחון את תוכן ההודעות האישיות בתיבת הדוא"ל המקצועית שנפתחה לשימושו בתקופת עבודתו אצלן. נפסק - 

דרך המלך, לפי הלכת איסקוב [ע"ע 90/08], היא לפנות לביה"ד לעבודה בבקשה להוצאת צו אנטון פילר לתפיסה או חיפוש, או פנייה מוקדמת לקבלת אישור ביה"ד טרם ניטור תיבת הדוא"ל של הנתבע [עניין גורליק - ס"ע 29090-05-12]. אלא שבשונה מפרשת איסקוב, החיפוש המבוקש הוא בתיבת הדוא"ל המקצועית של הנתבע, זו שבה עשה שימוש בתקופת עבודתו אצל התובעות ושניתנה לו לצרכי העבודה. אין להתעלם מהקביעה כי לעובד יש ציפיה לפרטיות אף שמדובר בתיבת הדוא"ל המקצועית שלו.

התובעות טענו כי המסמך שהתגלה להן באקראי מעיד כי הנתבע עבד בעבודה נוספת שהניבה לו הכנסה משמעותית. הנתבע טען כי העובדה כי שולם לחברה שבבעלותו סכום כספי אינה מעידה כי השירות שסיפקה החברה נעשה תוך שימוש במידע שרכש במסגרת עבודתו, או שיש לה קשר לעבודתו אצל התובעות. בשלב זה, טרם שמיעת הראיות בתיק, לא ניתן לקבוע בצורה החלטית כי התובעות לא נחשפו להודעת הדוא"ל באקראי, או כי כבר מכותרת ההודעה (וטרם פתיחת הקובץ) יכול היה להתרשם הגורם בחברה שההודעה הגיעה אליו כי מדובר בהודעה הנוגעת לענייניו הפרטיים של הנתבע.

הנתבע לא חלק על זכותן של התובעות להפנות לתיבה אחרת מיילים שנשלחו לתיבת הדוא"ל המקצועית שלו לצורך המשך טיפול בעניינים השוטפים של התובעות. בצדק לא הלין על כך הנתבע, שכן כך היא הפרקטיקה הנוהגת וזו הדרך היחידה של מעסיקות להמשיך ולנהל את עסקן בעת עזיבתו של עובד, לא כל שכן עובד בכיר. אין זה בלתי סביר כי אותו גורם בחברה פתח את ההודעה בהיסח הדעת וכי הניח כי הצרופה להודעה כוללת תוכן מקצועי.

כפי שקבע ביהמ"ש העליון בעניין זינגר [רע"א 2552/16], בבחינת מידת הפגיעה בעובד ועקרונות ההגינות ותום הלב, יש לעשות את האבחנה המתבקשת בין עובד לשעבר שמעסיקתו חוששת כי גזל את סודותיה, או הקים עסק פרטי מתחרה בעודו מועסק על-ידה, לבין עובד שעודנו מועסק אצל המעסיק וכל מטרתו של המעסיק היא לאגור מידע על העובד לצורך שימוש בו ביום מן הימים. לולא מדובר היה בתיבת דוא"ל מקצועית, היתה ההחלטה שונה. אין להסיק מההחלטה כי לעובד לשעבר לא נתונה זכות לפרטיות גם בתיבת הדוא"ל המקצועית, אלא שאין לצפות מעובד לשעבר כי יתן את הסכמתו לפעולת הניטור או כי המעסיק יוכיח את קיומן של חלופות פוגעניות פחות. הדברים נכונים מכוח קל וחומר כשהנתבע מודה כי הקים חברה בתקופת עבודתו אצל התובעות, אשר התקשרה עם חברה אחרת עמה חלק בעמלות.

מאחר והנתבע שימש בתפקיד בכיר בנתבעות, טיב ואופי עבודתו היו לכאורה של משרה מיוחדת של אמון אישי. את חובת הזהירות מחד ויחסי האמון מאידך, שמצופים מעובד במשרה בכירה, יש לקחת בחשבון בעת בחינת בקשה מסוג זה. לא ניתן בשלב זה לפטור את חשש התובעות כי הנתבע הקים עסק מתחרה תוך כדי עבודתו אצלן. במסגרת ההליך העיקרי, לאחר בירור טענות הצדדים, יוכל המותב ליתן דעתו גם למסמכים בהם תבקשנה התובעות להשתמש לאחר ניטור תיבת הדוא"ל של הנתבע. באיזון הראוי בין זכותו של עובד לשעבר לפרטיות, חרף העובדה כי מדובר בתיבת דוא"ל מקצועית, לבין זכותן של התובעות, יש להתיר לתובעות לנטר את תיבת הדוא"ל של הנתבע בהתאם למילות חיפוש מסוימות. התובעות ימנו מומחה מחשבים שאינו עובד התובעות לביצוע הניטור. 

בעידן הנוכחי נדמה שלמושג הפרטיות יש מעט מאוד מקום בחיינו. כאשר עובד מקבל טלפון נייד ממעסיקו, מוריד לטלפון אפליקציות שחלקן מבצעות מעקב אחר מיקומו, ספק אם העובד יכול לטעון כי קיימת לו זכות לפרטיות במה שהפך להיות המרחב האישי-ציבורי של חייו. בחלק מהשירותים שאנו צורכים הויתור על הפרטיות נעשה במודע על-מנת לקבל דבר מה אחר, אך ספק אם אנו מודעים לרמת החדירה לפרטיות ולאופן שבו המידע עלינו מופץ לצדדים שלישיים ונעשה בו שימוש שלא הותר על-ידינו במפורש. הכרסום שחל בשנים האחרונות ביכולת של כל אחת ואחד מאיתנו לשמור על פרטיות המידע, צריך להשליך על האופן שבו בוחן ביה"ד לעבודה בקשות מסוג זה.

שאלות קבילות הראיות שתושגנה מתיבת הדוא"ל תישאר להכרעת המותב שיבחן האם הראיות הושגו, למרות גרסתן העובדתית של התובעות, תוך פגיעה בפרטיות ובאמצעות ניטור מכוון של הודעות שנותרו שמורות בתיבת הדוא"ל המקצועית של הנתבע, או באופן פסיבי ומקרי כטענתן. התובעות לא תוכלנה לעשות שימוש בראיות אלה אלא במסגרת הליך זה.