(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט סלים ג'ובראן): בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [עפ"ג 3933-09-15], במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על גזר-דינו של ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"פ 58975-01-14], כך שהושת על המבקש עונש של 10 חודשי מאסר בפועל חלף מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. המבקש הורשע, לפי הודאתו, בכתב אישום הכולל 10 אישומים, לרבות עבירות לפי פקודת סימני המסחר, פקודת הרוקחים וחוק העונשין. המבקש מכר במשך תקופה כדורים שנחזו להיות תרופות לטיפול באין אונות מסוג "ויאגרה", "סיאליס" ו"לויטרה", ללא מרשם רופא, לא באריזה המקורית, תוך הפרת סימן המסחר הרשום עליהן ומבלי שפגש בלקוחות או קיבל מידע רפואי אודות עברם. המבקש אף שיווק את התרופות המפרות באתרי אינטרנט שונים והפעיל מספר שליחים שביצעו את משלוח התרופות המפרות ללקוחותיו. בבקשתו, עתר המבקש לביטול פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ולהשבת גזר דינו של ביהמ"ש השלום על כנו. נפסק - אין לקבל את הבקשה. עניין המבקש נידון כבר בשתי ערכאות ובקשה זו אינה מעוררת סוגיה עקרונית בעל חשיבות כללית. חומרת העונש אינה מהווה הצדקה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים בהם העונש חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות. העונש שהוטל על המבקש הוא מידתי ומאזן היטב בין מכלול השיקולים הרלבנטיים לעניינו.