אין מקום לקיים דיון נוסף בפרשנות המרחיבה לעבירת השיבוש לפי חוק המחשבים (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית, 26.8.2026):
העובדות: בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של ביהמ"ש העליון [עה"ס 82202-07-25], שדחה ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בי-ם [תה"ג 700-05-25], שקבע כי המבקש בר-הסגרה לארה"ב לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954. ממשלת ארה"ב ביקשה להסגיר לידיה את המבקש, על-מנת להעמיד אותו לדין פלילי, לאחר שטענה כי ניצל פרצה במערכת ממחושבת בשם Nomad Bridge על מנת לגנוב מטבעות דיגיטליים בשווי של למעלה מ-2.8 מיליון דולרים, ולאחר מכן ביצע פעולות שונות על מנת לטשטש את מקורם.
ביהמ"ש העליון פסק, בין היתר, כי הגם שעד כה לא נערך דיון מקיף באשר לפרשנות עבירת השיבוש לפי חוק המחשבים, קביעות ביהמ"ש העליון ביחס לפרשנות עבירת החדירה, בעניין עזרא [רע"פ 8464/14], נכונות גם למקרה זה. נקבע כי יש להימנע ממגבלות קשיחות על טיב ההתנהגות המקימה את עבירת השיבוש, כדי למנוע משינויים טכנולוגיים לשלול את תחולת העבירה אף אם הערכים המוגנים על ידה עדיין נפגעים. אין מקום להבחין בין מעשים המנצלים הרשאות קיימות כדי להשיג תוצאות אותן לא צפו מתכנתי המערכת, ובין מעשים המשיגים תוצאות אלו תוך חדירה או שיבוש ללא הרשאה. לפיכך נפסק כי המבקש עבר עבירות לפי חוק המחשבים.
נפסק: אין מקום להורות על קיום דיון נוסף. ניתן להיענות לבקשה לקיום דיון נוסף בנסיבות שבהן ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת של ביהמ"ש העליון, או שחשיבותה, קשיותה או חידושה, מצדיקים קיום דיון נוסף בה. מדובר בנסיבות חריגות ונדירות ונדרשת גם הצדקה עניינית להביא את הנושא לדיון נוסף. אכן, פסק הדין החיל לראשונה את הפרשנות הרחבה שנקבעה בעניין עזרא גם ביחס לעבירת השיבוש. ברם, לא כל קביעה חדשה מצדיקה לקיים בה דיון נוסף, והכלל הוא כי הלכה נקבעת על ידי הרכב ראשוני של ביהמ"ש העליון, ללא צורך באישורה בדיון נוסף. אף פרשנות ראשונה של הוראת חוק אינה מצדיקה, כשלעצמה, קיום דיון נוסף. ביהמ"ש החיל את הפרשנות המרחיבה שנקבעה בעניין עזרא גם ביחס לעבירת השיבוש לאחר שמצא כי הטעמים של שמירה על הערכים המוגנים באמצעות התאמת הדין לעולם הטכנולוגי, המשתנה תדיר, רלוונטיים גם למקרה דנן. פסק הדין מהווה לכל היותר התפתחות טבעית של הפסיקה. ממילא צוין במפורש כי החלת הפרשנות הרחבה גם ביחס לעבירת השיבוש נעשית "מבלי לקבוע מסמרות", ויש להניח שגבולות הפרשנות של עבירת השיבוש יוסיפו ויתעצבו בהתאם לנסיבות המשתנות של כל מקרה ומקרה.
