(פסק-דין, תביעות קטנות עכו, השופט משה אלטר): התובע טען כי הנתבעת שלחה אליו מסרונים ובהם "דבר פרסומת", ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת, העוסקת בהכנת ומכירת פיצות, טענה כי התובע ביצע הזמנה באמצעות אתר האינטרנט שלה ובאותו מעמד מסר את פרטיו ונתן את הסכמתו להצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת ולקבל מסרים פרסומיים מטעמה. נפסק - אין חולק כי הנתבעת שלחה לתובע מסרונים המכילים דבר פרסומת. המחלוקת היא ביחס להסכמתו של התובע. הוכח כי התובע הזמין מהנתבעת פיצה באמצעות האינטרנט וכי בעת ההזמנה נתן את הסכמתו לקבלת דיוור של מיילים ומסרונים על מבצעים והנחות של הנתבעת (על-ידי כך שסימן V במקום המיועד לכך בטופס המקוון של הנתבעת, אותו מילא במועד ההזמנה). הנתבעת היתה רשאית לשלוח מסרים פרסומיים לתובע, כל זמן שלא ביקש ממנה לחדול מכך. עם משלוח דרישת התובע, חדלה הנתבעת לשלוח לו מסרונים. די בכך להביא לדחיית התביעה. יש לציין כי גם הוכח שכל שלושת התנאים המצטברים בסעיף 30א(ג) לחוק התקיימו, לרבות מתן הזדמנות לתובע להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.