(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה אליה 28 מסרונים שעניינם בקורס נהיגה מונעת (בעקבות בירור שערכה התובעת עם הנתבעת בעניין זה), בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי מטרת המסרונים הם להזכיר לתובעת, שפנתה מיוזמתה לנתבעת, את חובתה החוקית לעבור קורס נהיגה מונעת. נפסק -

יש להתחשב בשיקולים הבאים: הנתבעת אינה מתמחה בשליחת מסרונים ועיסוקה כמלכ"ר בתחום החינוך; ההודעות לא נשלחו מקובץ DATA קנוי, אלא לאחר פניית התובעת לנתבעת ביוזמתה, והופסקו מיד עם דרישתה הראשונה של התובעת; הימנעות התובעת מלהסיר עצמה מהתפוצה בסמוך לאחר קבלת ההודעה הראשונה, ללא הסבר מספק; אופי המסרונים אינו פוגעני; שליחת מסרונים מטרידים אינה מדיניותה של הנתבעת. יש לקבל את התביעה בחלקה וליתן פיצוי במדרג נמוך. מחד, ההודעות נשלחו לטלפון הנייד של התובעת ללא קבלת הסכמה מפורשת ובניגוד לחוק, מעשה המהווה הפרה של החוק על-אף שהנתבעת היא שפנתה לברר את עניין הקורס עם התובעת. מנגד, לאור השיקולים לעיל, יש לצמצם את היקף הפיצוי למינימום. הסברי נציג הנתבעת נשמעו סבירים. אין מדובר במדיניות המלכ"ר וייתכן שהמשך משלוח ההודעות לאחר שהתובעת כבר עברה את הקורס אצל הנתבעת, נעשה בטעות טכנית או אנושית. גם על טעויות כאלו יש לתת את הדין ולשלם לתובעת. סכום הפיצוי יעמוד על 100 ש"ח להודעה וסה"כ 2,800 ש"ח, ללא הוצאות (משום שנפסק סכום נמוך מזה שהוצע לצדדים במסגרת מגעים לפשרה).