(החלטה, שלום ת"א, השופט יובל גזית): בקשת התובע כי מחמת הדיון בעניינים שצנעת הפרט יפה להם, תיק ביהמ"ש בעניינו (תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) יהיה חסוי ויתנהל בדלתיים סגורות, או לחילופין ימחקו פרטיו המזהים מפרסומי התיק. המשיבה התנגדה לבקשה. נפסק - ראוי להיעתר לאחת מחלופות הבקשה ולא לפרסם את שמו של התובע על מסמכיו הפומביים של התיק. מדובר בשאלת האיזון הראוי בין עקרון פומביות הדיון למול הזכות לפרטיות. עקרון הפומביות ייסוג אל מול הזכות לפרטיות רק מקום בו קיים חשש לפגיעה חמורה בפרטיות, או לשם הגנה על בטחונו של בעל דין. לאחרונה מסתמן בפסיקה שינוי מגמה בכל האמור לחשיפת מידע רפואי והפגיעה בזכות לפרטיות. כיום פגיעה חמורה בפרטיות של אדם עלולה להיגרם ביתר קלות מאשר בעבר. אם  בעבר התקבלו בקשות לאיסור פרסום רק במקרים חריגים, הרי כיום לנוכח השינוי שחל בהיקף הפרסום ובזמינות שלו, כאשר פסקי דין זוכים לפרסום באינטרנט וניתנים לאיתור קל ומהיר, לרבות באמצעות מאגרים משפטיים הזמינים אף הם לכלל הציבור, גם בפרסומם של פרטים פוגעניים פחות יש כדי להביא לפגיעה חמורה בפרטיות. ניכר כי פרסום פרטים על מצבו הרפואי והנפשי של התובע ברבים טומן בחובו אפשרות ממשית לפגיעה חמורה בפרטיותו. הפרסום הרחב והנצחי למעשה ברחבי המרשתת אודות מצבו, עלול בהחלט להסב לו נזק ופגיעה לא מידתית.