(החלטה, שלום ירושלים, השופטת עירית כהן): בקשת התובעת לאסור על פרסום שמה ופרטים מזהים אודותיה. עניין התביעה בטענת התובעת כי הותקפה על-ידי כלבם של הנתבעים 2-3 וכי מאז היא סובלת מצלקות ומתסמונת פוסט טראומטית. לטענתה, הדיון בנושא נכותה הנפשית, שייחשף לציבור באמצעות המאגרים המשפטיים באינטרנט, עלול לגרום לפגיעה חמורה בפרטיותה. נפסק - על ביהמ"ש מקובלת גישתו של ביהמ"ש המחוזי, כפי שנקבעה בע"א 2319/08. כיום, פגיעה חמורה בפרטיותו של אדם עלולה להיגרם ביתר קלות מבעבר והדבר משפיע על האופן בו יש ליישם את הוראת ס' 70(ד) לחוק בתי המשפט. אם בעבר התקבלו בקשות לאיסור פרסום רק במקרים חריגים, הרי כיום, לאור השינוי שחל בהיקף הפרסום ובזמינותו, כאשר פסקי הדין זוכים לפרסום באינטרנט וניתנים לאיתור קל ומהיר, לרבות באמצעות מאגרים משפטיים הזמינים לכלל הציבור, גם בפרסומם של פרטים  פוגעניים פחות יש כדי להביא לפגיעה חמורה בפרטיות. מקובלת טענת המבקשת כי פרסום פרטיה בקשר עם האבחונים הפסיכיאטריים שעברה והנכות שנקבעה לה, כאשר כל הקלדה של שמה באחד ממנועי החיפוש באינטרנט תוביל, קרוב לוודאי, לפסקי הדין וההחלטות שיינתנו בעניינה, יהווה פגיעה חמורה בפרטיותה. הבקשה התקבלה. נאסר פרסום שם התובעת ופרטים מזהים אודותיה בקשר עם התביעה.