אין ציפייה כי אדם מהיישוב יקליט את כל שיחות הטלפון שהוא מקבל, על מנת לתעד שיחות שיווקיות (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת שרון הינדה, 31.7.2026):
העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת פנתה אליה, ברשלנות, בשיחות והודעות שיווקיות, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, תוך התעלמות מבקשות חוזרות ונשנות להסרת המספר שלה ממאגרי הנתבעת. התובעת טענה כי הפניות היו שלא בהסכמתה והחלו לאחר שהתנתקה משירותי הנתבעת. הנתבעת טענה כי התובעת לא צירפה ראיות מספקות להוכחת התביעה, כי שיחות שיווק עם נציג אנושי אינן נכללות ברשימה של אמצעי הפרסום האסורים לפי חוק התקשורת, כי אינה אחראית לפעולות משווקים חיצוניים, הפועלים כקבלנים עצמאיים, ועוד.
נפסק: סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת מגדיר רשימה סגורה של אמצעים טכנולוגיים שבאמצעותם אסור לשגר דברי פרסומת, הכוללת פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר. שיחות טלפון עם מענה אנושי אינן כלולות ברשימה זו ובפסיקה נתפס הדבר כהסדר שלילי מצד המחוקק. שיחות טלפון אנושיות אינן באות בגדר האיסור בסעיף 30א(ב), והתובעת אינה זכאית לפיצוי בגינן מכוח הוראת חוק זו. התובעת עתרה לפיצוי בטענה כי הנתבעת גם שלחה לה הודעה שיווקית ב-WhatsApp. הנתבעת הכחישה קשר להודעה וטענה כי היא שייכת לחברת הוט מערכות, שהיא אישיות משפטית נפרדת. התובעת לא הביאה ראיה כי מספר הטלפון שממנו נשלחה ההודעה הוא של הנתבעת או מטעמה. גם מעיון בנוסח ההודעה לא ניתן להסיק כי מדובר בהודעה מטעם הנתבעת, שכן אין בה אזכור להוט מובייל ספציפית אלא ל"הוט". לא ניתן לשלול את טענת הנתבעת, ובהינתן שהתובעת התנתקה מהוט מערכות, ייתכן כי מדובר בשיווק מוצר של הוט מערכות, שהיא חברה אחרת מהנתבעת, וייתכן שהתובעת מצויה במאגר הלקוחות שלה וברשימת השיווק שלה. התביעה על הודעה זו נדחתה.
התובעת צירפה צילומי מסך ממכשיר טלפון, בהם מוצגים מספרי טלפון שונים שמהם בוצעו, לטענתה, השיחות השיווקיות. לצד הצילומים, מופיעות הערותיה של התובעת המתייחסות למועדי השיחות ולתוכנן. לטענתה השיחות כללו הצעות להצטרף לשירותי תקשורת סלולרית, חבילות טריפל ואינטרנט, וכן את בקשותיה החוזרות להסרתה ממאגרי הנתבעת וחסימת המספרים מהם התקשרו אליה. אמנם מפירוט השיחות שתיעדה התובעת נוצר הרושם של פניות שיווקיות חוזרות ונשנות, אך בכך אין די כדי לחייב את הנתבעת בפיצוי, שכן הנטל מוטל על התובעת להביא ראיות הקושרות את השיחות הללו אל הנתבעת, שאם לא כן לפנינו עדותה היחידה כבעלת דין, ובכך אין די כדי להרים נטל זה. מעבר לתיעוד השיחות על ידי התובעת עצמה לא הובאה כל ראיה המלמדת כי השיחות הללו הגיעו מהנתבעת או מטעמה. אין מצופה מאדם מן היישוב להקליט את כל שיחות הטלפון שהוא מקבל, על מנת לתעד שיחות שיווקיות שהן שיחות אקראיות שאינן מתוזמנות ואינן מתואמות מראש. יחד עם זאת, אין באמור כדי לייתר את חובת התובעת המבקשת לקבל פיצוי על הפגיעה בפרטיותה או הטרדה שנגרמה לה, בהליך משפטי, להציג ראיות אובייקטיביות שיש בהן כדי ללמד על תוכן השיחות או לפחות על זהות המתקשר. התביעה נדחתה.